למה תוצאות הבחירות לא מסתיימות עם סגירת הקלפיות?
מאחורי הקלעים של הדמוקרטיה הישראלית: המסע המורכב אל הכרעת האמת
עם סגירת הקלפיות ביום הבחירות, רבים מצפים לתוצאות מיידיות. אלא שהליך הבחירות בישראל הוא מורכב וממושך, וכולל ספירה קפדנית של מיליוני קולות, אימותים מרובים, ספירה נפרדת של מעטפות כפולות, ובסופו של דבר, חלוקת מנדטים והרכבת ממשלה. מסע ארוך זה נועד להבטיח את טוהר הבחירות ואת שלמות הדמוקרטיה, ולכן הוא נמשך הרבה אחרי ששערי הקלפיות נסגרים.
הצבעה ביום הבחירות: נקודת המוצא
ביום שלישי, 27 באוקטובר, צפויים 7,331,981 בעלי זכות בחירה להצביע ב־12,018 קלפיות, עבור אחת מ־38 הרשימות המתמודדות. רוב הקלפיות נפתחות בשעה 07:00 ונסגרות בשעה 22:00, למעט ביישובים קטנים, בבתי חולים, בבתי סוהר ובבתי אבות, שם ההצבעה מסתיימת בשעה 20:00. אך זוהי רק תחילתו של תהליך ארוך ומורכב.
שלבי ספירת הקולות הראשונית
עם סגירת הקלפיות, הספירה רק מתחילה. תחילה סופרים את הפתקים בכל קלפי: חברי ועדת הקלפי פותחים את תיבת ההצבעה, סופרים את הקולות לכל רשימה ומשווים את הסכום למספר המצביעים שנרשמו. תוצאות אלו נרשמות בפרוטוקול, מסמך המסכם את הספירה באותה קלפי. התיבה והפרוטוקול מועברים לוועדת הבחירות האזורית לאישור, ומשם הנתונים מוזנים למחשבי ועדת הבחירות המרכזית בכנסת.
בדיקת אמינות ותוצאות לא רשמיות
לצד הספירה, מתבצע פיקוח הדוק: מפקחים מטעם ועדת הבחירות המרכזית ונציגי המפלגות משקיפים על התהליך. לאחר ספירת הקולות, נערך בכנסת מבצע לבדיקת טוהר הבחירות, בו נבדקות קלפיות שנבחרו לפי מדדים שונים כדי לוודא רישום תקין של התוצאות. המבצע מתוכנן להימשך עד יום חמישי בערב.
במקביל, בשעה 22:00, עם סגירת הקלפיות, ערוצי הטלוויזיה מפרסמים מדגמים. חשוב לזכור כי מדגם אינו התוצאה הרשמית. הוא מהווה הערכה ראשונית בלבד, המבוססת על הצבעה במספר קלפיות מצומצם, ואינו ספירה של כלל הקולות. תוצאות ראשוניות מהקלפיות צפויות להתפרסם באתר ועדת הבחירות במהלך הלילה וביום רביעי, אך גם הן עשויות להשתנות.
החשיבות של המעטפות הכפולות
המעטפות הכפולות הן אחד הגורמים העיקריים לעיכוב בתוצאות הסופיות, והן חיוניות להכללת קולות של אוכלוסיות מיוחדות. בדרך זו מצביעים חיילים, שוטרים, מאושפזים בבתי חולים, אסירים, דיירי מוסדות ובוחרים בקלפיות נגישות מיוחדות. המעטפות הללו מרוכזות בכנסת ונבדקות בקפידה: לפני ספירתן, מוודאים שאיש לא הצביע פעמיים על ידי הצלבת שמות מול רשימות הבוחרים הרגילות. כל הצבעה כפולה נפסלת ומטופלת משפטית.
הפעם נערכים לכ־650 אלף מעטפות כפולות – עלייה משמעותית של כ־44% לעומת בחירות 2022, בין היתר עקב מספר המילואימניקים הגדול והמפונים הרבים. קולות אלו מוערכים בכ־15 מנדטים, ולכן חלוקת המנדטים הסופית יכולה להשתנות באופן דרמטי גם לאחר פרסום רוב התוצאות. מפלגות שקרובות לאחוז החסימה תלויות בקולות אלו כדי לדעת אם עברו את הרף. בנוסף, גם קולות מקלפיות בנציגויות ישראל בעולם, שהועברו לישראל, ייספרו לאחר יום הבחירות.
כיצד מחולקים המנדטים?
לאחר ספירת כל הקולות הכשרים, מתחיל השלב הקריטי של חלוקת המנדטים. ראשית, נבדק אילו מפלגות עברו את אחוז החסימה, העומד על 3.25% מהקולות הכשרים. קולות של רשימות שלא עברו רף זה אינם נכללים בחלוקת המנדטים.
לאחר מכן, מחברים את קולות המפלגות שעברו את אחוז החסימה ומחלקים את הסכום ב־120 (מספר חברי הכנסת) כדי לחשב כמה קולות שווים מנדט אחד. מאחר שהחלוקה לא תמיד מסתיימת במספרים שלמים, משתמשים בשיטת "המודד למנדט". שיטה זו בודקת כמה קולות קיבלה כל רשימה ביחס למספר המנדטים שכבר קיבלה, בתוספת אחד, והרשימה עם היחס הגבוה יותר מקבלת מנדט נוסף, וחוזר חלילה עד חלוקת כל 120 המנדטים.
גם הסכמי עודפים משפיעים על החישוב. במסגרת הסכם כזה, שתי רשימות מתייחסות לקולות שקיבלו יחד כאילו היו רשימה אחת לצורך חלוקת המנדטים הנותרים, ולאחר מכן מחלקות ביניהן את המנדטים לפי גודלן היחסי.
סף הכניסה לכנסת: אחוז החסימה
מספר הקולות הדרוש כדי לעבור את אחוז החסימה תלוי בשיעור ההצבעה: ככל שיותר אנשים מצביעים, נדרשים יותר קולות. בבחירות 2022, למשל, אחוז החסימה עמד על כ־155 אלף קולות (שיעור הצבעה של כ־70.5%).
לפי ניתוח של מרכז טאוב, בבחירות הקרובות:
- בשיעור הצבעה של 60%: יידרשו כ־141,973 קולות.
- בשיעור הצבעה של 65%: יידרשו כ־153,804 קולות.
- בשיעור הצבעה של 70%: יידרשו כ־165,635 קולות.
- בשיעור הצבעה של 75%: יידרשו כ־177,466 קולות.
- בשיעור הצבעה של כ־80%: יידרשו כ־189,297 קולות.
כל שינוי של נקודת אחוז אחת בשיעור ההצבעה מוסיף או מפחית כ־2,370 קולות מסף החסימה. רק אם שיעור ההצבעה יהיה נמוך מכ־65.5%, סף החסימה יהיה נמוך מזה שנדרש בבחירות 2022.
לוח הזמנים: מתי נדע את התוצאות הסופיות?
לוועדת הבחירות המרכזית יש שמונה ימים מיום הבחירות לפרסם את התוצאות הרשמיות ברשומות, כאשר המועד האחרון לכך הוא יום רביעי, 4 בנובמבר. בוועדה מעריכים שספירת כל הקולות ומסירת תוצאות האמת עשויות להסתיים כבר ביום חמישי בצהריים. השבעת הכנסת ה־26 נקבעה ליום שלישי, 10 בנובמבר — שבועיים לאחר יום הבחירות.
השלב הבא: הרכבת הממשלה
גם לאחר פרסום התוצאות הרשמיות, תהליך כינון הממשלה אינו מסתיים. הנשיא מזמין את נציגי הסיעות ושומע את המלצותיהם לגבי המועמד להרכבת הממשלה, ותוך שבעה ימים לכל היותר מטיל את התפקיד על חבר הכנסת בעל מספר הממליצים הגדול ביותר. למועמד זה עומדים 28 ימים להרכיב ממשלה, עם אפשרות להארכה של עד 14 ימים נוספים על ידי הנשיא.
אם המועמד הראשון נכשל, הנשיא יכול להטיל את המשימה על חבר כנסת אחר לתקופה של 28 ימים, ללא אפשרות הארכה, או להודיע שאינו רואה אפשרות להרכבת ממשלה. במקרה כזה, נפתחת תקופה של 21 ימים בה יכולים 61 חברי כנסת לפנות לנשיא בכתב ולבקש שיטיל את התפקיד על אחד מהם, שיקבל 14 ימים להרכבת ממשלה.
אם אף אחד מהמסלולים לא מביא להקמת ממשלה, הכנסת מתפזרת אוטומטית וישראל יוצאת לבחירות נוספות. עד השבעת ממשלה חדשה, בנימין נתניהו ושרי הממשלה ה־37 ממשיכים לכהן כממשלת מעבר. הנשיא הרצוג הצהיר כי יעשה כל שביכולתו למנוע בחירות חוזרות, אך במערכת הפוליטית נערכים גם לאפשרות זו.
מקור: אמיר אטינגר, ynet.
מאפשרים לכם לקבל
