מחקר אקדמי טוען: כך הפכה חב''ד לתנועה עולמית
איך הפכה חסידות חב''ד שמרבית אנשיה היו מרוכזים בראשית המאה הקודמת ברוסיה, להפוך בתוך כמה עשורים לתנועה יהודית גלובלית? מחקר אקדמי מציע תשובה מעניינת. אחד המפתחות לכך נוצר כבר בתקופת נשיאותו של הרבי הריי״צ — באמצעות רשת ענפה של מכתבים שקשרה בין הרבי לבין חסידיו גם כאשר גבולות, רדיפות ומרחקים עצומים מנעו מהם להיפגש פנים אל פנים.
המאמר, שכותרתו “Letters without Borders: Building Epistolary Community and Reimagining the Rebbe in Interwar Chabad”, פורסם בכתב העת Jewish Culture and Hi נכתב בידי החוקרת יקטרינה אולשקביץ' מהאוניברסיטה העברית בירושלים. המחקר מבוסס על ארכיון הרבי הריי״צ השמור כיום בארכיון הצבאי הממלכתי ברוסיה, ובוחן בין היתר מי כתב לרבי, מאילו מקומות, באילו שפות, באילו נושאים — וכיצד עודד הרבי את הקשר המתמשך עם חסידיו.
המחקר מתמקד בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. כאשר הרבי הריי״צ קיבל את הנשיאות בשנת תר״פ, עמדה חב״ד בפני מציאות קשה במיוחד. השלטון הסובייטי נלחם בכל גילוי של חיים יהודיים, גבולות חדשים נחתמו, וחסידים רבים מצאו את עצמם מנותקים פיזית מהרבי וממרכזי חב״ד.
לדברי החוקרת, דווקא מתוך המציאות הזו התפתח מודל חדש.
התכתבות עם רבותינו נשיאינו לא הייתה כמובן חידוש. מכתבים שימשו את רבותינו נשיאינו כבר מתקופת אדמוה''ז. אלא שלפי המחקר, עד לנשיאותו של הרבי הריי"ץ שימשו המכתבים בעיקר לקשר עם דמויות מרכזיות, רבנים, עסקנים וכדו', ופחות כאמצעי תקשורת אישי ושוטף עם חסידים פרטיים.
בתקופת הרבי הריי״צ השתנה הדבר.
המכתב הפך בהדרגה מאמצעי טכני להעברת מידע לכלי מרכזי בדרכי ההתקשרות. חסידים שלא יכלו להגיע אל הרבי בשל המצב הקשה ברוסיה, כתבו על נושאים עליהם היו מדברים בדרך כלל ביחדיות. הרבי השיב, הדריך ועודד — וכך נוצר, בלשונה של החוקרת, מעין "קהילה של מכתבים" שלא הייתה תלויה עוד במרחק גיאוגרפי.
לדברי המחקר, השינוי הזה היה משמעותי הרבה מעבר לשעתו.
הקשר שנוצר באמצעות ההתכתבות אפשר לחסידים שחיו במדינות שונות להישאר מחוברים לרבי באופן יום יומי ולשמור על זהות חבדי"ת משותפת, גם כאשר לא הייתה אפשרות מעשית להיפגש עם הרבי.
החוקרת טוענת כי בכך נוצר למעשה מודל חדש של הנהגה: במקום קשר המבוסס כמעט לחלוטין על נוכחות פיזית בחצר הרבי, התפתח קשר שיכול להתקיים לאורך זמן ומעבר לגבולות באמצעות תקשורת אישית שוטפת.
במאמר נטען כי המודל הזה לא רק סייע לחב״ד לשרוד את המשבר הקשה של התקופה הסובייטית, אלא גם תרם לשינוי עמוק באופייה של התנועה. לדבריה, החידושים שפיתחו הרבי הריי״צ וסביבתו באותן שנים לא רק שימרו את חב״ד — אלא סייעו לעצב אותה מחדש ולהניח תשתית לעלייתה המאוחרת כתנועה חסידית בעלת נוכחות עולמית.
ככל שהיכולת להגיע אל הרבי הצטמצמה, כך גברה חשיבותו של הקשר הכתוב. במקום שהגבולות ינתקו את הקהילה, המכתבים הפכו לכלי שחיבר בין מוסקבה, לנינגרד, פולין, לטביה ומרכזים נוספים שבהם חיו חסידי חב״ד.
כך, לפי המחקר, התפתחה בתקופת הרבי הריי״צ שיטת התקשרות שלא הייתה תלויה עוד במקום אחד — מודל שבדיעבד התאים במיוחד לתנועה שעתידה הייתה להתפרס על פני העולם כולו.
המחברת, יקטרינה אולשקביץ', מתמחה בין היתר בחקר חב״ד בתקופה שבין מלחמות העולם ואף עסקה בקטלוג ארכיון הרבי הריי״צ השמור במוסקבה.
מאפשרים לכם לקבל
