מאמסטרדם לליובאוויטש: הלחן שהיווה השראה לניגון המכוון
זה לא בדיוק מה שהייתם מצפים למצוא בסופו של ספר קבלה עתיק בן שלוש מאות שנה: שורות של תווי נגינה, מסודרים בזה אחר זה, כמו בדף מוזיקה מודרני.
הספר הוא "הון עשיר", שחיבר המקובל רבי עמנואל חי ריקי, בעל ה"משנת חסידים", שחי בתקופתו של הבעש"ט ופעל באיטליה ובארץ ישראל. בסופו של הספר נדפס שיר בתווים שנרשמו בידי אברהם קאסירס מאמסטרדם, מלחין יהודי מצאצאי מגורשי ספרד.
מה שלא רבים יודעים הוא כי התווים האלה היוו השראה לאחד מהניגונים המכוונים.
בספר התולדות שערך הרבי בשנת תש"ז מובא כי אדמו"ר המהר"ש קרא את התווים שבספר ואמר כי הניגון הרשום בהם עורר אותו לניגון חדש. לאחר מכן ניגן את הניגון שנודע בקרב החסידים בשם "איינס צווי דריי פיר" וכן בשם "ניגון אין סוף".
לימים נודע אותו ניגון בשם המוכר הרבה יותר: "לכתחילה אריבער", כפי שכינה אותו הרבי לאורך השנים.
לפי המתואר, אדמו"ר המהר"ש לא העתיק את הלחן העתיק, אלא התווים שקרא עוררו אצלו ניגון חדש שהתבסס עליו. כך נולד ניגון שהפך במשך השנים לאחד המזוהים ביותר עם אדמו"ר המהר"ש ועם דרכו.
גם אצל הרבי תפס הניגון מקום מיוחד. הרבי למד אותו מסבו, הרב מאיר שלמה הלוי ינובסקי, שהיה מן ה"יושבים" אצל אדמו"ר המהר"ש עצמו ונודע כבעל חוש נדיר בנגינה.
בהקלטות שונות שבהן נשמע הרבי מנגן את הניגון ניתן להבחין בשינויים דקים אך קבועים בין הנוסח שנשמע מפיו לבין הנוסח שנדפס ב"ספר הניגונים".
בהתוועדויות שבהן ניגנו את סדר ניגוני רבותינו נשיאינו, היה ניגון "לכתחילה אריבער" מושר בתורו של אדמו"ר המהר"ש. הוא נוגן גם בב' אייר, יום הולדתו, בי"ג תשרי, יום ההילולא שלו, ובהזדמנויות נוספות שבהן קישר הרבי את הדברים לתוכן של "לכתחילה אריבער".
אחד החלקים המיוחדים בניגון מכונה "אין סוף". לעיתים היה הרבי מסמן בתנועות ראשו לחזור על התנועה פעם אחר פעם. בכמה הקלטות היא נשמעת עשר פעמים ברציפות, ובהקלטה אחת נשמע הרבי חוזר עליה עשרים פעמים, ובהמשך עוד עשר פעמים נוספות.
מאפשרים לכם לקבל
