משכורות זעומות ומחיר חינוכי כבד: שערוריית הישיבות
אנחנו מפקידים בידיהם את האוצרות היקרים ביותר שלנו, ומצפים מהם שידאגו שהילדים שלנו יגדלו כתמימים, יראי שמיים, חסידים ולמדנים. אבל האם הנהלות הישיבות מעניקות לאנשי הצוות את התנאים הדרושים כדי לעמוד במשימה?
תחקיר מיוחד של COL צולל אל תנאי העבודה והשכר של הר"מים והמשפיעים בישיבות חב"ד.
"הורה התקשר אליי אתמול והתלונן שאני לא משקיע מספיק בילד שלו", סיפר ל־COL ר"מ מוכר באחת מישיבות תומכי תמימים המובילות בארץ. "והאמת? הוא צודק. אבל אני פשוט לא מצליח למצוא את הזמן ואת פניות הדעת הדרושה לכך. מהרגע שאני קם בבוקר ועד שאני הולך לישון, אני נמצא במרדף בלתי פוסק אחרי הפרנסה. גם כשאני יושב בישיבה, הראש שלי טרוד בשאלה מאיפה אביא עוד כסף כדי לפרנס את המשפחה. אני מקבל מהישיבה משכורת של 5,000 שקלים בחודש, שבקושי מספיקה לשכר הדירה. איך אפשר במצב כזה להיות שקוע באמת בחינוך של הבן שלו, להבין מה עובר עליו ולחשוב איך לעזור לו להתקדם?"
זו סוגיה שכמעט לא מדברים עליה, אף שהיא נוגעת לכל משפחה חב"דית: שכרם הנמוך של אנשי הצוות בישיבות. המציאות הזו מרחיקה מהתחום אנשי חינוך מוכשרים, וגם את מי שבוחרים להתמסר לשליחות החינוכית היא מאלצת לנהל מרדף בלתי פוסק אחר מקורות הכנסה נוספים, על חשבון הזמן, הכוחות ופניות הדעת الנדרשים לעבודתם. ומי שמשלמים את המחיר הם הילדים שלנו.
משכורות רעב
מסקירה שערכנו בקרב רוב ישיבות תומכי תמימים בארץ עולה תמונה מדאיגה: ר"מ משתכר במקרים רבים בין 4,500 ל־5,000 שקלים בחודש. אצל המשפיעים הסכומים נמוכים אף יותר, ונעים בסביבות ה-3,000 שקלים בלבד.
ברוב הישיבות, אנשי הצוות אינם מקבלים תשלום על השעות הנוספות שהם מקדישים לתלמידיהם: שיחות אישיות עם בחורים, התוועדויות הנמשכות שעות ארוכות וליווי אישי גם מעבר לשעות הלימודים. כל אלה הם חלק בלתי נפרד מהשליחות החינוכית, אך אינם באים לידי ביטוי בתלוש השכר.
לכך מצטרפת בעיה נוספת: ברבות מהישיבות כמעט שלא קיים מנגנון מסודר של תוספת ותק. איש צוות יכול להקדיש עשר ואף עשרים שנה מחייו לחינוך הבחורים, למסור אלפי שיעורים וללוות דורות של תלמידים, ועדיין להשתכר כמעט את אותו הסכום שקיבל כשהיה אברך צעיר.
אמנם ישנן ישיבות שבהן נעשה מאמץ לשלם לאנשי הצוות משכורות גבוהות יותר, הנעות בין 7,000 ל־8,000 ואף 9,000 שקלים בחודש, ונעשה מאמץ להתאים את השכר לשנות הוותק. אולם מהבדיקה שערכנו עולה כי במרבית הישיבות המציאות עדיין רחוקה מכך.
וכששכר הדירה לבדו עשוי להגיע ל־5,000 שקלים ויותר, אנשי צוות רבים נאלצים למצוא מקור פרנסה נוסף. דווקא האנשים שמהם אנחנו מצפים להתמסר לחינוך ילדינו מוצאים את עצמם מתרוצצים בין הישיבה לעבודות נוספות, בניסיון לסגור את החודש.
לעיתים מציעות הנהלות הישיבות פתרון אחר: קבלת תפקיד נוסף בתוך הישיבה, תמורת הגדלת המשכורת. אלא שגם לפתרון הזה יש מחיר. איש צוות שהיה מופקד על כ־30 תלמידים נדרש כעת ללוות כ־60, ואף יותר תלמידים. האחריות מוכפלת, העומס גדל, והיכולת להעניק לכל תלמיד את תשומת הלב הדרושה לו מצטמצמת.
"נפלתי לחובות כבדים ונאלצתי לעזוב"
סיפורו של משפיע מוכר בחב"ד, שהגיע לידי COL, ממחיש את המציאות שמאחורי המספרים:
"במשך שנים עבדתי בישיבה כמשפיע וכמשיב בסדר נגלה. השקעתי את הנשמה בתלמידים, אבל המשכורת שלי נשארה בדיוק כפי שהייתה בשנה הראשונה לנישואיי: 4,500 שקלים בחודש. במשך השנים הצלחנו איכשהו להסתדר. רעייתי עבדה קשה, ואני יכולתי להמשיך להתמסר לחינוך הבחורים. אבל כשהתחלנו לחתן את הילדים הכול השתנה. ההוצאות גדלו, החובות תפחו, והגענו למצב שבתקופות מסוימות פשוט לא היה לנו כסף לקנות מצרכים לשבת. נאלצנו להתארח אצל ידידים."
"ניסיתי שוב ושוב לדבר עם ההנהלה", הוא משחזר בכאב, "אבל התשובה הייתה תמיד אותה תשובה: אין כסף. בשלב מסוים הבנתי שאין לי ברירה ונאלצתי לעזוב את המשרה. היום אני עובד במקום אחר, פחות שעות, ומשתכר בממוצע כ־10,000 שקלים בחודש — יותר מפי שניים ממה שקיבלתי בישיבה".
לא נותנים למשפיע להשפיע
בשנים האחרונות נשמעות לא מעט טענות כלפי הישיבות. הורים מספרים על בחורים שנופלים בין הכיסאות, על הידרדרות רוחנית שאולי הייתה יכולה להימנע אילו מישהו היה מבחין בה בזמן, ועל תלמידים שנכנסו לישיבה מלאי כוחות, אך לא הצליחו לפרוח בתוכה.
מטבע הדברים, הטענות מופנות אל מי שנמצאים בקשר ישיר עם הבחורים: המשפיעים, הר"מים והמשגיחים. אלא שהתחקיר שלנו מעלה שאלה נוספת: האם ניתנים לאנשי הצוות הכלים והתנאים הדרושים כדי למלא את תפקידם?
כשמשפיע מסיים את סדר יומו בישיבה וממהר לעבודה נוספת, מתי בדיוק הוא אמור למצוא את הזמן לשיחה ארוכה עם בחור שמתקשה בלימוד? וכשר"מ טרוד בדאגות הפרנסה, כמה פניות דעת נותרת לו לחשוב על תלמיד שמצבו הרוחני מדאיג אותו?
אין בכך כדי לפטור איש מאחריות חינוכית. מי שקיבל על עצמו לחנך בחורים נושא באחריות עצומה, ושכר נמוך אינו יכול להצדיק הזנחה של תלמיד. אבל גם אי אפשר להתעלם מהתנאים שבהם נדרשים אנשי הצוות למלא את שליחותם.
השאלה אינה רק כמה מרוויח ר"מ או משפיע, אלא איזו ישיבה אנחנו רוצים עבור הילדים שלנו. אנחנו מצפים מאיש צוות להכיר כל בחור, לזהות משבר לפני שהוא מתפרץ, לשבת עם תלמיד לשיחה גם בשעת לילה מאוחרת ולהמשיך לחשוב עליו הרבה אחרי שהסדר הסתיים. כל אלה דורשים הרבה יותר מארבע שעות עבודה ביום — הם דורשים אדם שהראש והלב שלו פנויים לתלמידיו.
אי אפשר לבקש מסירות נפש כאידיאל, ולהפוך אותה לשיטת שכר.
מאפשרים לכם לקבל
