האם הבינה המלאכותית תצליח להבין את שפת בעלי החיים?

במשך שנים מנסים חוקרים להבין כיצד בעלי חיים מתקשרים זה עם זה. כעת, כלי הבינה המלאכותית מאפשרים להם להתמודד עם המשימה באמצעות ניתוח כמויות עצומות של הקלטות וזיהוי דפוסים שאינם תמיד ניתנים לזיהוי באוזן האנושית.

הטכנולוגיה אינה מספקת עדיין "מילון" שמתרגם את קולות בעלי החיים למילים אנושיות. במקום זאת, היא מאפשרת לחוקרים לזהות קשרים בין צלילים שונים, התנהגות והנסיבות שבהן הקולות נשמעים. כך ניתן לבחון מחדש את השאלה מה עומד מאחורי מגוון הקולות שבעלי החיים מפיקים.

ממיליוני הקלטות לדפוסי תקשורת

אחד הכלים שפותחו בתחום הוא מודל בינה מלאכותית בשם NatureLM-audio, שפותח במסגרת Earth Species. המודל נועד לנתח הקלטות של בעלי חיים ולזהות בהן מבנים חוזרים ודפוסים. החוקרים משתמשים בו כדי לבחון מינים שונים, ובהם לווייתנים, פילים, אורנגאוטנים ובעלי חיים נוספים.

היתרון המרכזי של מערכות כאלה הוא היכולת לעבד כמויות מידע גדולות בהרבה ממה שחוקר אנושי יכול לנתח באופן ידני. במקום להסתמך על מספר מצומצם של הקלטות, ניתן להשוות בין מאות אלפי ואף מיליוני קולות ולחפש קשרים ביניהם.

מה אפשר ללמוד מהעורבים?

אחד המחקרים שנעזרו בטכנולוגיה עסק בעורבים. חוקרים בספרד ניתחו יותר מ-127 אלף קולות של עורבים וגוזליהם, ובחנו את הקשר בין סוגי הקולות לבין ההתנהגות שלהם.

המחקר העלה כי לא כל התקשורת מתבצעת באמצעות קריאות חזקות שנועדו להגיע למרחק. חלק משמעותי ממנה מורכב מקולות חלשים יותר, המשמשים ככל הנראה במסגרת אינטראקציות מטווח קרוב.

המשמעות אינה שהבינה המלאכותית כבר יודעת "לדבר עורבית". היא מספקת לחוקרים כלי שמאפשר למפות את התקשורת ולזהות דפוסים, כאשר המשמעות המדויקת של אותם דפוסים עדיין דורשת מחקר נוסף.

גם ציפורי שיר נכנסות למעבדה

במחקר נוסף נעשה שימוש במודל בשם ZF-AIM, שפותח לצורך חקר הזברה פינץ'. המודל אומן באמצעות כ-1.5 מיליון קריאות של הציפורים, ובאמצעותו יכולים החוקרים לייצר קולות ולבחון בזמן אמת כיצד הציפורים מגיבות להם.

הגישה הזו פותחת אפשרות לבחון את התקשורת לא רק באמצעות הקלטה וניתוח בדיעבד, אלא גם באמצעות ניסויים שבהם ניתן לבדוק כיצד בעלי החיים מגיבים לקולות מסוימים.

הניסיון לפענח את הלווייתנים

אחד הפרויקטים הגדולים בתחום מתמקד בלווייתני ראשתן. במסגרת Project CETI משתפים פעולה חוקרים מתחומים שונים, בהם ביולוגיה ימית, רובוטיקה, בלשנות ובינה מלאכותית, בניסיון להבין את מערכת התקשורת המורכבת של הלווייתנים.

החוקרים מתמקדים בין היתר ברצפים של נקישות המכונים "קודות". באמצעות ציוד הקלטה וחיישנים הם אוספים כמויות גדולות של מידע, ולאחר מכן נעזרים בכלים חישוביים כדי לחפש מבנים חוזרים בתוך הקולות.

המחקרים עוסקים גם במצבים חברתיים שונים. בין היתר נבדקו קולות והתנהגויות של לווייתנים במהלך המלטות, כאשר חברות נוספות בלהקה מעורבות סביב האם והגור.

הקולות הם רק חלק מהתמונה

לצד ההתלהבות מהיכולות החדשות, המחקר מציב גם גבולות ברורים. זיהוי של דמיון בין קולות אינו בהכרח אומר שהחוקרים כבר מבינים את המשמעות שלהם. כדי לפרש את התקשורת נדרשת הסתכלות רחבה יותר, הכוללת גם את ההתנהגות ואת ההקשר שבו הקול הופק.

מחקר בהובלת חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הצביע אף הוא על הסכנה שבהסתמכות על מאפיינים אקוסטיים בלבד. מיון קולות על פי הדמיון הצלילי שלהם עלול שלא לשקף את הדרך שבה בעלי החיים עצמם "מארגנים" את מערכת התקשורת שלהם.

לכן, השאלה אינה רק אם ניתן לזהות קול מסוים, אלא גם מה משמעותו עבור בעל החיים ובאיזה מצב הוא משמיע אותו. שילוב של ניתוח קולי עם תצפיות התנהגותיות ומידע נוסף עשוי לספק תמונה מדויקת יותר.

בין מחקר להתערבות

היכולת ליצור קולות מלאכותיים מעלה שאלה נוספת: האם נכון להשתמש בהם כדי לנסות "לשוחח" עם בעלי חיים? החוקרים מזהירים כי לפני שמתערבים במערכת התקשורת של בעל חיים, יש להבין היטב את משמעות הקולות ואת ההקשר שבו הם משמשים.

בשלב הנוכחי, הבינה המלאכותית עדיין אינה מתרגמת את שפת בעלי החיים לשפה אנושית. היא בעיקר מאפשרת לחוקרים להקשיב טוב יותר, להשוות יותר מידע ולזהות דפוסים שבעבר היה קשה מאוד לאתר. ייתכן שבעתיד הכלים הללו יסייעו להבנה עמוקה יותר של עולמם של בעלי החיים, אך הדרך לשם עדיין ארוכה.