יותר מ-600 אלף מתפללים בבתי חב"ד ו'בתי כנסת פתוחים'
עם צאת הצום התבררו ממדי ההיענות למיזם "בתי הכנסת הפתוחים" של צעירי חב"ד. במקומות רבים ברחבי הארץ לא נותר אף כיסא פנוי, ובחלק מהמוקדים נאלצו השלוחים והמתנדבים להוסיף מקומות ישיבה תוך כדי התפילה עצמה, כשזרם המתפללים לא פסק.
מהערים הגדולות ועד היישובים הקטנים, מדרום ועד צפון, נהרו המוני ישראלים ממגוון רחב של רקעים אל מאות מוקדי התפילה שהוקמו במיוחד לקראת החג.
השלוחים בשטח תיארו בסיום הצום תחושת התרוממות רוח יוצאת דופן, ורוח הדברים שעלתה מהם הייתה ברורה: לב ישראל ער, וההיענות עלתה על כל תחזית מוקדמת.
רגעי השיא, כמדי שנה, נרשמו בתפילת "כל נדרי" עם כניסת הצום ובתפילת "נעילה" לקראת סיומו, כאשר קריאת "שמע ישראל" ותקיעת השופר המסורתית הידהדו במאות מוקדי תפילה במקביל.
בשנים האחרונות הפכה יוזמת "בתי הכנסת הפתוחים" לאחד המיזמים המשמעותיים והמדוברים ביותר - והשנה, התופעה התעצמה עוד יותר. מדובר ברשת ענפה של מוקדי תפילה זמניים ונגישים, שהוקמו במיוחד כדי לקלוט את הציבור הרחב, ובראש ובראשונה את מי שאינם פוקדים בית כנסת באופן קבוע במהלך השנה.
הרעיון שהנחה את השלוחים ומנהלי סניפי בתי חב"ד, הפועלים במסגרת צעירי אגודת חב"ד, בהקמת המיזם שהפך למסורת ביום כיפור, היה פשוט וברור: לאפשר לכל יהודי, בכל מקום בארץ, למצוא כתובת קרובה, נעימה ומכילה להתפלל בה את תפילות יום הכיפורים, ולא להשאיר אף אחד בחוץ.
בצעירי חב"ד מסכמים בסיפוק: כ-1,400 שלוחי חב"ד פעלו בכל עיר, שכונה ויישוב בארץ, ניהלו את התפילות והעניקו ליווי אישי לכל מתפלל ובסך הכל ליותר מ-600 אלף מתפללים כ"י.
מאות בתי כנסת פתוחים נוספים הוקמו במיוחד לקראת החג – באולמות ספורט, במרכזי פיס, במתנ"סים, באוהלי ענק ממוזגים ואף בשטחים פתוחים – זאת בנוסף למניינים הקבועים שהתקיימו בכאלף בתי חב"ד עצמם.
הדגש המרכזי של בתי הכנסת הפתוחים היה הסרת כל החסמים שעלולים למנוע מאדם להיכנס לבית הכנסת. הכניסה לכלל המוקדים הייתה חופשית ולא הייתה כרוכה בתשלום, בהרשמה מוקדמת או בחברות בקהילה כלשהי.
במקום חולקו לכל מתפלל סידורים, מחזורים מותאמים, כיפות ועלוני הסברה קצרים, שנועדו לאפשר גם למי שאינו מכיר את סדרי התפילה להשתלב בנוחות וללא מבוכה.
השלוחים עצמם היו נוכחים במקום לאורך כל היום, הכריזו מעת לעת על מספרי העמודים, והובילו את הציבור בקטעי שירה משותפים.
התוצאה הייתה אווירה פתוחה ומכילה במיוחד, שבה התפללו יחד מבוגרים וילדים, שומרי מסורת וכאלה שמעולם לא ישבו בבית כנסת ביום כיפור.
לצד הפעילות הפיזית הנרחבת, הושקעו משאבים גם בהנגשה טכנולוגית. מפה דיגיטלית ומנוע חיפוש ייעודי – מעין "ווייז כיפור" – אפשרו לכל אדם לאתר בקלות ובמהירות את בית הכנסת הפתוח הקרוב ביותר למקום מגוריו.
בערים רבות פעלו מוקדים שהותאמו גם לדוברי שפות שונות – בהן רוסית, צרפתית, אנגלית ואיטלקית – ואפשרו גם לעולים ולתושבים דוברי שפות זרות להתחבר לתפילה בשפתם.
יו"ר צעירי חב"ד, הרב יוסף יצחק אהרונוב, מסכם: "המטרה הייתה לאפשר לכל יהודי להתפלל ביום כיפור בבית כנסת קרוב לבית, בלי להשאיר אף יהודי מחוץ לבית כנסת ביום הקדוש".
הרב אהרונוב הוסיף, כי "שלוחי חב"ד כבר פועלים במרץ, בכוחו של הרבי, המשלח, לקראת חג הסוכות, למבצעים המיוחדים של החג כדי לזכות רבבות יהודים בנטילת לולב ובישיבה בסוכה".
מאפשרים לכם לקבל
