לפני יציאתנו לשליחות למדתי בכולל כשנתיים. גרתי בקרית מלאכי והכולל היה ברחובות. ׳אור זרוע - אור יעקב׳ נקרא הכולל שכן הוא נוסד לעילוי נשמת הרב יעקב מזרחי ז״ל ומתוחזק עד היום על ידי בני משפחתו, והנה, זה המקום שלי להודות להם על פועלם.

הרב מאיר אהרן האהוב ז״ל היה ראש הכולל.

בחב״ד לא נהוג לשבת בכולל כל החיים, רק שנה שנתיים אחרי החתונה ואז יוצאים אל החיים, ובכן היו בו בכולל בעיקר אברכים צעירים בגילי אבל גם כמה חברה ותיקים שישבו שם שנים.

אחד מהם שאת שמו איני זוכר היה יהודי יקר חכם ומיוחד שישב ולמד, אבל בין הסדרים, בהפסקות או בפינת התה היה בעיקר מדבר על קיפוח, על פטרונות אשכנזית וכל הנושא העדתי שאיני זוכר בדיוק למה, אבל היה אז בשיאו.

לצערי הוא לא אמר דברים רחוקים מן האמת, למרות היותו אז בן כ-40 הוא ביטא כאב עמוק של ילד שגדל להורים שחיו במעברה וחווה על בשרו חויות עמוקות של פטרונות, השתקה וקיפוח. מבחינתו העובדה שאני וחברי האשכנזים באים ללמוד דווקא בכולל תימני ביטאה סוג של תיקון.

יום אחד ישבתי איתו לשיחה ככה של פתיחות. הקשבתי וכנראה זו הפעם הראשונה ששמעתי מכלי ראשון חוויות של קיפוח והשתקה, דברים שבהמשך חיי ראיתי כמה הם עוד קיימים וכואבים.

בין הדברים לפתע הוא סיפר לי שבצעירותו למד בבית הספר למלאכה בכפר חב״ד. רגע, קפצתי, באיזה שנים למדת שם? כי סבא שלי, הרב משה וישצקי ז״ל היה משפיע בבית הספר למלאכה עד תשמ״ו 1986, אולי פגשת אותו?

המשפיע ר׳ משה זה הסבא שלך? הוא שאל בהפתעה ובבת אחת הטון שלו נעשה רך ושקט, הכעס נעלם והכאב פג, ואני רק המשכתי לשתוק בוהה בו לוגם את התה ועיניו מביטות מעל לראשי, כמו צופה לאחור בסרט מהעבר.

אתם מבין הוא אומר לי, המשפיע ר׳ משה  לא היה אשכנזי, הוא היה ׳משלנו׳. אני יודע שהוא בא מרוסיה, אני יודע שהוא היה שם בכלא ובגלות הוא בעצמו סיפר לנו את זה, אבל שמע, אני אומר לך מה אני הרגשתי כל פעם שפגשתי אותו, לא הייתה שם התנשאות, לא פטרונות, רק אהבה בגובה העיניים, הוא היה ׳משלנו׳.

הבנתי מיד מה הוא אמר, כי אני כילד קטן הייתי בא אל הזיידע שלי כל יום ללמוד תניא, ותמיד הרגשתי שהוא מדבר איתי בגובה העיניים, אני חשבתי שיש פה מישהו כמוני, אני מכיר את ה׳משלנו׳ הזה.

אח״כ שמעתי דברים דומים מעוד נכדים ונכדות ומעוד אחרים שפגשו בחייהם את סבא שלי, כולם הרגישו את זה, את ה׳משלנו׳ הזה.

•

היום אני כבר יודע שאי אפשר לשחק את זה, אתה לא יכול לעשות כאילו. לאדם שמולך יש חושים והוא יזהה מיד אם אתה משחק ׳משלנו׳ או אתה באמת ׳משלנו׳, הסבא שלי כנראה באמת הפנים את פרק ל"ב בתניא, הוא באמת הצליח להיות ׳משלנו׳ ליד כל אדם.

היום זה היארצייט שלו, ביג׳ טבת תשמ״ו הוא נפטר. הלואי אדע ללמוד ממנו.

שבת שלום,

הרב זלמן וישצקי