מקווה טהרה מתקופת ימי הביניים זוהה בסיציליה * תגלית של כתובת בעברית החקוקה על הקיר בעיר סירקוזה שבסיציליה שופכת אור על חיי הקהילה היהודית המקומית ערב גירושם בשנת 1492

ארכיאולוגים מישראל הודיעו על גילוי כתובת בעברית החקוקה על קיר של מקווה טהרה מימי הביניים בעיר סירקוזה שבסיציליה. הגילוי המפתיע שופך אור על קורות הקהילה היהודית במקום בתקופת ימי הביניים, ערב גירוש יהודי ספרד וסיציליה—שבשנת 1492 הייתה תחת שלטון ספרדי.

באירופה של ימי הביניים, מקוואות טהרה נבנו עמוק מתחת לפני הקרקע, במפלס מי התהום. מתקנים כאלו, המוכרים מכל רחבי היבשת, מורכבים מגרם מדרגות ארוך המוביל אל בריכת טבילה קטנה. הבריכה אשר התגלתה ממוקמת 14 מטר מתחת לפני השטח למרגלות גרם מדרגות לולייני ארוך החצוב בסלע הגיר.

הכתובת חקוקה על קיר גרם המדרגות, והתגלתה על ידי מונסיניור סבסטיאנו אמנטה, בכיר בכנסייה הקתולית האזורית. המקווה והכתובת שבו נחקרו על ידי ד"ר יונתן אדלר, ארכיאולוג ומרצה בכיר באוניברסיטת אריאל שבשומרון המתמחה בחקר מקוואות טהרה מהעת העתיקה ומימי הביניים. "התגלית הזאת מספקת לנו ראייה משכנעת כי המתקן אשר נמצא מתחת לכנסייה שימש את הקהילה היהודית המקומית כמקווה טהרה בתקופה שקדמה לגירושה בשנת 1492" מסר אדלר.

ההודעה על התגלית החדשה נמסרה בכנס שארגן המכון הגבוה למדעי הדת ע"ש סן מטודיו בשיתוף פעולה עם עיריית סירקוזה. בכנס, ד"ר אדלר סיפק תיאור מפורט של המקווה ושל הכתובת עצמה, אשר מכילה שתי מילים: "אשר חפץ". ככל הנראה, מדובר בשמו של חבר בקהילה היהודית בימי הביניים. ד"ר נדיה זלדס מאוניברסיטת בן גוריון שבנגב וחוקרת מובילה בתחום ההיסטוריה של יהודי סיציליה, הסבירה במהלך הכנס ששם המשפחה "חפץ" הוא גרסה עברית לשם משפחה יהודי-סיציליאני בשם "בונאווגליה", משפחה ששיחקה תפקיד חשוב ביותר בהיסטוריה של יהדות סיציליה.

זמן מה לאחר שהיהודים גורשו מסיציליה בסוף המאה ה-15, נבנתה כנסייה הקרויה על שמו של פיליפוס השליח על האתר של המקווה מימי הביניים. אך על אף בנייתה של הכנסייה, המקווה הקדום, פיסת זיכרון לחיים היהודיים שבעבר היו במקום, מעולם לא נשכח. מסורת מקומית על אודות מקווה יהודי קדום השוכן מתחת לכנסייה תועדה בתחילת המאה ה-19 על ידי היסטוריון בשם ג'וזפה מריה קפודייצ'י (1749-1828). ההודעה על התגלית החדשה מאששת את המסורת המקומית ארוכת השנים.

לפי קפודייצ'י, הבריכה היא לא המקווה היחיד בעיר; לדבריו היו עוד שניים נוספים כאלו. אחד מהם, אותו הוא מכנה ה"בריכה של ביאנקה", זוהה לפני מספר שנים מתחת למבנה שלימים נהפך לבית מלון הממוקם לא רחוק מכנסיית סן פיליפו. הקהילה היהודית בסירקוזה הייתה כנראה גדולה יחסית, וד"ר זלדס מציינת שייתכן מאד שבעיר היה "יותר ממקווה אחד ויותר מבית כנסת אחד". הממצאים החדשים מספקים הוכחה ארכיאולוגית ראשונה לקשר יהודי מובהק לאחד מהאתרים שעליו כתב ההיסטוריון מהמאה ה-19.