אור ליום רביעי, ט"ו סיון תרפ"ז. השעה 12, חצות לילה. זה עתה סיים כ"ק אדמו"ר הריי"צ לקבל אנשים ליחידות בביתו שברח' מאחוואיה 22 בלנינגרד. הרבי התפלל תפילת ערבית. לאחר התפילה נטל את ידיו לסעודת הערב יחד עם בני משפחתו. דקות אחדות אחר חצות נשמע צלצול בדלת. הדלת נפתחה ושני אנשים נכנסו בריצה וברעש לחדר האוכל, באמרם: "אנשי הג.פ.או. אנחנו, מיהו שניאורסאהן, והיכן הוא?" עודם מדברים וחיילים חמושים נכנסו אחריהם לחדר. לאחר שעה וחצי של חיפושים נלקח הרבי לבית הסוהר "שפאלערקא" הידוע לשימצה, הנמצא לא הרחק מביתו של הרבי. כך החל מאסרו של הרבי בשנת תרפ"ז. "...הנס הראשון היה, שבאותו לילה נאסרו אנשים רבים שהובאו לשפאלערקא וכולם הוצאו מיד להורג, ואילו אדמו"ר הריי"צ שהשתהה שעה ארוכה עד שהגיע לחדר החקירות - ניצל. כי בדיוק באותה שעה ניתנה פקודה להפסיק את ההוצאות להורג .(עפ"י שיחת הרבי). כותב הרבי נשיא דורנו: ...ויש לקשר זה עם ט"ו בסיון שבו הי' התחלת המאסר של כ"ק מו"ח אדמו"ר - שלאחרי הזריעה די"ב תמוז נתגלה שבמאסר הי' זריעה, בדכי שעי"ז תהי' הצמיחה בריבוי והוספה בהפצת המעיינות... (עפ"י 'קיצור תולדות חב"ד')