פרטים חדשים שופכים אור על "יום ההצלה" ● מיוחד ל-COL
מאת הרב שלום-בער לוין
בחודשים האחרונים מפרסמים אנו במדור זה רשימות וסיפורים על תלמידי ישיבת "תומכי תמימים", בפולין ליטא ולטביא.
הפרק שלפנינו אינו קשור במיוחד לתולדות הישיבה. אמנם לרגל יום ההצלה - ט' אד"ש, בו הגיע כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, עם בני ביתו ומזכיריו, לארה"ב, אחרי הצלתו מווארשא הכבושה, בה נמצא רבינו 4 חדשים תחת הכיבוש הנאצי ימ"ש.
נפרסם כאן פרק נוסף מתוך הספר "תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא", הפרק המספר על הצלתו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, ע"פ מסמכים חדשים שעדיין לא התפרסמו עד היום, ונכללים בו גם המסמכים שכבר פורסמו בעבר.
ההחלטה להעתיק לארה"ב
כבר בחורף תרצ"ט, ביקש רבינו לסדר עבורו ניירות הגירה לארה"ב, אף שעדיין לא חשב על ההגירה לפועל.
את הדברים האלו מפרש המזכיר ה"ר יחזקאל פייגין, במכתבו שכתב אל ה"ר ישראל דזייקאבסאן, מנהל אגודת חב"ד בארה"ב, בכ"ח ניסן תרצ"ט:
אודות הכנות הניירות עבור כ"ק אדמו"ר ... היום מסר לי כ"ק אדמו"ר שליט"א אודות זה ... כי עליכם לדעת אשר כללות הענין הזה הוא הכנה, אשר לפי מצב הזמן והתהפוכות אשר במדינות אלו, גורם להכין הכנות, אשר אם יהי' לפי מצב מוכרח ההעתקה לא יהי' מניעות ח"ו. אבל אם יהי' המצב של מנוחה בהמדינות, אין עדיין החלט להעתקה. זהו תוכן הדברים אשר אמר לי בענין זה.
בחודש אלול תרצ"ט, הגיע ה"ר ישראל דזייקאבסאן, מארה"ב לאטוואצק, יחד עם קבוצת התלמידים מנ.י. – כדלעיל פרק Error: Reference source not found.
באותם ימים שבאמצע אלול, נכנס הר"י דזייקאבסאן ליחידות, ובאותה יחידות דיבר אתו רבינו אף בנושא ההגירה לארה"ב, ואמר לו (כפר חב"ד 1362 ע' 30):
כשאתה מגיע לאמריקה, תסדר הכל באופן טוב ושיטתי, על יסודות מוצקים, ובעוד כחצי שנה בעזה"ית נגיע לאמריקה.
הרי שבמשך הקיץ החליט רבינו סופית להעתיק לארה"ב.
עזיבת רבינו ובני ביתו את אטוואצק
כעבור ימים אחדים, בי"ז אלול, פרצה המלחמה, וכעבור ימים אחדים עזב רבינו עם בני ביתו את אטוואצק, כדלעיל פרק Error: Reference source not found.
מספר על כך ה"ר יוסף וויינבערג ברשימתו (שמועות וסיפורים ח"ג ע' 119):
טרם עזבו את אטוואצק בכה כ"ק אדמו"ר, הוא היה במרירות רבה, ור' דוד ריקער (אחר כך רבי דחסידי קאצק) סיפר שהרבי בכה מאד כאשר הוא נכנס לקבל ממנו ברכת פרידה.
ביום ג' כ"א אלול בשעה ג' אחה"צ, עזב כ"ק אדמו"ר את אטוואצק. נאספים רבים יצאו לקבל ברכת פרידה מהרבי. בעת העזיבה היתה נסוכה מרירות עצומה על פני קדשו, ועיניו הביעו צער רב, והוא אמר: "זייט אלע געזונט, זיינט מקבל עול מלכות שמים, און א מלך היט זיינע עבדים, און אידן זיינען קינדער, דער אויבעשטער זאל אייך היטן וואו איר וועט זיין, און אונז וואו מיר וועלן זיין".
ובמכתב המזכיר ר' חיים ליברמן (רח"ל), שכתב מריגא בא' פר' נח ת"ש, אל הר"י דזייקאבסאן והרמ"ד ריבקין (שמועות וסיפורים ח"ג ע' 129):
את אוטוואצק עזבנו ביום ב' 4טן סעפטעמבער, על דעת לנסוע כולנו לריגא, אבל כבר אחרנו המועד ואי אפשר הי' לנסוע ונשארנו כולנו בדירת שמוטקין בווארשא רחוב מוראנאווסקי 32 ... ח' תשרי יום שעזבתי את ווארשא ... עזבתי את ווארשא בעירום וחוסר כל, לא הי' לא הזמן ולא היכולת לקחת את חפצי עמדי [להכנות הנסיעה הי' שהות בס"ה כעשרים מינוט] ... גם הם היו נוסעים אם היו יכולים לנסוע בתנאים כאלו שנסעתי אני.
תקופת ווארשא
במכתב שכתב המזכיר ה"ר יחזקאל פייגין, לגיסו ה"ר שלום פויזנר, בי' טבת ת"ש, הוא מסכם את תקופת ארבעת החדשים של רבינו תחת הכיבוש הנאצי ימ"ש בווארשא:
ב"ה אשר הגיענו והחיינו ליום הזה, אשר נוכל לבשר כי נשארנו בחיים, אנו וכל ב"ב, ובראש כל אנ"ש עטרת ראשנו כ"ק אדמו"ר שליט"א.
אין ביכולת אנושי לתאר בכתב או בדבור כל העבר עלינו במשך קרוב לארבעה חדשים האלו.
כחדש ימים היינו תחת מבול החצים, ובין מאכולת אש אשר נאחזו בה בתי העיר, ועם זה מצוקת הרעב והפחד.
לא פעם עלה לטלטל עצמנו ממקום למקום מחמת כי אחז האור במקום שהיינו בו. כל נכסי כ"ק הבגדים ושארי חפצי הבית היו למאכולת אש, ורק בחסד השם ובמסירות נפש עלה להציל את הכתבי-יד קדשם של רבותינו הקדושים.
את השבועות הראשונים של רבינו בווארשא מסכם המזכיר ר' חיים ליברמן, במכתבו מיום א' פר' נח ת"ש (שמועות וסיפורים ח"ג ע' 129):
מה שסבלנו במשך הזמן שהיינו בווארשא ... תקצר היריעה המכיל ... בערב ר"ה קודם הדלקת הנרות הוכרחנו לברוח מדירתינו הנ"ל, לרגלי הדליקה שנפלה בבית על ידי הפצצות שזרקו מהאוירונים, וברחנו לרחוב אחרת בקצה אחר בעיר, והיינו שם עד יום ח' תשרי, יום שעזבנו את ווארשא, ובו ביום חזר כ"ק אדמו"ר שליט"א ומשפחתו לדירתו הקודמת ברחוב מוראנאווסקי 32.
ביתר פרטים מספר ה"ר יוסף וויינבערג ברשימתו (שמועות וסיפורים ח"ג ע' 120):
ביום ד', אור לכ"ב אלול, באתי לווארשא ... בבית שמוטקין נודע לי שכ"ק עדיין נמצא בווארשא...
יום לפני ר"ה בקש הרבי את רש"ז שמוטקין שידאג שיהי' לקבוצת התלמידים שהיו בווארשא אוכל בריווח, והוא אף נתן לו די כסף בשביל זה.
בערב ר"ה יצא כ"ק רק פעם אחת כדי לקבל את הפדיונות. לתפלת החג בקשו רק מנין מצומצם של יהודים, היות וחששו מהתקהלות, היות והפולנים היו לוקחים בחטיפה אנשים שיעשו את הביצורים.
ופתאום החלו ההפצצות בשכונה; הפצצה אחת היתה על בית שמוטקין והבית החל להתלקח, כל השכנים החלו רצים לעבר השער של הבית, הנשים והילדים יללו בקולי קולות, ואנחנו עמדנו סביב הרבי כדי לוודא שלא ידחפוהו. הביאו כסא וכ"ק ישב עליו, פני קדשו היו רציניים מאד, מספר פעמים אמר שיקראו למכבי אש. הוא ישב כל הזמן ומלמל בשפתיו. אחד מאנ"ש החל לחזור משניות בעל פה, וכאשר עשה איזו שגיאה תיקנו הרבי...
ההפצצות לא שקטו. משכונה אחרת בווארשא הודיעו לרבי כי שקט שם ושיבוא, הרבי מאן תחלה ... כאשר השריפות סביב הבית גברו ובני המשפחה הוסיפו והפצירו ברבי לעזוב את המקום, הרכין ראשו להסכמה, אם כי היה ברור שלא ברצון...
בליל א' דר"ה התפלל כ"ק ביחידות, כי אי אפשר היה לארגן מנין, אבל למחרת כבר היה מנין, ובאופן יחסי לזמן ההוא הכל היה בסדר...
בימים שבין כסה לעשור נתגברו ההפצצות...
לפני יום הכפורים הוחלט שלקראת יום הכפורים יחזור כ"ק לבית שמוטקין ... כל ערב יוהכ"פ ישב כ"ק ואמר תהלים בבכיות נוראות ובמרירות עצומה...
[במוצאי יום הכפורים] החלה הפצצה ... כשלושת רבעי שעה ישבו כך בפרוזדור, לבושים בבגדים עליונים, צרורות כל אחד מוכנים בידו, שמא יצטרכו לברוח. על יד כ"ק עמדה המזוודה עם הטלית ותפלין, ובין שאר הדברים גם סידורו של הבעל שם טוב...
למחרת בי"א בתשרי, התגברו עוד יותר ההפצצות, נותקו קווי הטלפון, ובמקומות רבים בעיר אף צינורות המים...
למחרת בי"ב בתשרי בבוקר, הלכתי להוודע משלום אחי, ובבואי לשם פרצה ההפגזה הנוראה שוב ... כאשר החלה ההפצצה הנוראה מהאוירונים, ירד כ"ק עם כל בני משפחתו למרתף ... בצאתם מן המרתף ברחו משער לשער, ובמקום אחד כמעט נפל השער על... ורק הרד"ב שניאורסאן החזיקו בידו...
בערב ההוא באור ליום י"ד תשרי, ערב חג הסוכות, היו פצצות אדירות.
*
נזכר לעיל שכל חפציו של רבינו ובני ביתו נשרפו בשריפה. בפרטיות על כך כתב חדב"נ, כ"ק אדמו"ר זי"ע, שהי' אז בצרפת, אל הר"י דזייקאבסאן, בה' כסלו (אגרות-קודש שלו ח"א אגרת יט, תרגום מצרפתית):
הבית של שמוטקין בוורשא, שבו גרו אבי עם המשפחה, נהרס לגמרי ע"י שרפה גדולה. ברוך השם, שהם כולם בריאים ושלמים. בשריפה נאבדו כל חפציהם, כך, שכנראה אין להם עתה כסות בקרה ... מאז הם גרים אצל מר הירש גורארי'.
והמזכיר ר' חיים ליברמן כתב אליו בי' כסלו: החפצים שלקחו עמהם מאטוואצק נשרפו כולם.
רבינו מזכיר זאת גם באגרת שכתב אל חתנו כ"ק אדמו"ר זי"ע, בח' טבת (חט"ו אגרת ה'תרעט):
החפצים שלנו שנשרפו.
השתדלות ההצלה
כאמור לעיל, הצליח המזכיר ר' חיים ליברמן לעזוב את ווארשא לריגא בח' תשרי. עם הגיעו לריגא התחיל רח"ל בהשתדלות נמרצת להצלתו של רבינו עם בני ביתו, השגת היתר יציאה והשגת נירות כניסה לארה"ב.
השתדלות זו נמשכה קרוב לשלשה חדשים, ועליה אנו למדים מתוך אגרות הרח"ל (לר"י דזייקאבסאן בארה"ב), שקטעים מהם מועתקים בזה:
הראשונה נכתבה, בלי תאריך, כנראה – בין יוהכ"פ לסכות:
מהתלגרמה דאתמול כבר יודע ידידי שי' אשר בעזה"י באתי בחיים ושלום מווארשא לפה. מהנעשה שם תקצר היריעה ואי אפשר לבאר בכתב, והעיקר שכ"ק אדמו"ר שליט"א ומשפחתו ת"ל בחיים ושלום, ה' ישמרם גם על להבא ויצילם מכל צו"צ, אמן. אבל הם בסכנה גדולה בכל יום ובכל עת ושעה, וצריכים רח"ר, כפי שישמע מחתנו שי'.
היום נתקבלה התלגרמה מידידי שי' שהם עושים ומשתדלים להוציאם מווארשא לפה [ריגא], יתן ה' והשתדלותם תבא לפועל בהקדם האפשרי, כי ממש כל שעה נוגע לנפשות. אבל הצלה זו מווארשא לפה היא הצלה פורתא כפי שימסור לו חתנו שי', ועיקר ההצלה היא להוציאם לאמעריקע, וצריכים לעסוק בכל מיני השתדלות וכל מיני אפשרות שבידם, על ידי בעלי השפעה שונים, לקבל רשיון הכניסה לאמעריקע עבורם בהקדם האפשרי. ואפשר יוכלו לעסוק על ידי הגאווערנער לעהמאן, שכמדומה שהד"ר ראזין או סעם קרעמער או אולי אחר מידידינו הוא בידידות אתו (מפני היסורים שעברו עלי בווארשא שכחתי לשעה בדיוק מי הוא, אבל מסתמא יודעים אתם מי הוא).
וביום א' פר' נח ת"ש (שמועות וסיפורים ח"ג ע' 129):
כבר עברו כשני שבועות מאז עזבתי את ווארשא, ועדיין לא נושענו לשמוע משלום כ"ק אדמו"ר שליט"א ומשפחתו, ה' יודע זה שעבר ועובר עליהם במשך הזמן הזה, יצילם ה' מכל צרה וצוקה, ונזכה להתראות עמהם בשובע שמחות בקרוב ממש.
ובי' כסלו (שם ע' 131):
ידידנו הר"מ [חפץ] שי' שו"ב כותב לכבודו אדות המצב, ואין לי מה להוסיף. לדאבון לבנו עדיין לא נושענו באיזה דבר ממשי להצלת כ"ק אדמו"ר שליט"א. על פי בקשת הרמ"ד [דובין] שי' נתדבר הציר שלנו עם מר קירק [התלגרמה של כבודו אשר מרת שושנה [יוסף רוזין מהדזוינט] אינה מסכמת לזה, הגיענו לאחר המעשה], ופנו יחד למי שפנו ובקשו מה שבקשו [את הפרטים לא חפץ להגיד על ידי התלפון], אבל עדיין לא קבלו שום תשובה, והבטיח אשר כשיקבלו איזה תשובה יודיע מיד בתלגרמה להרמ"ד שי'.
ובט"ו כסלו:
זה עתה קבלנו הבשורה הטובה, אשר כ"ק אד"ש יוכל אי"ה בשבוע הבע"ל לבא לפה. תהי דרכו צלחה ויבא בחיים ושלום ונתראה בשובע שמחות. ומפני שלפי הידיעה הלזו גם כבודו שי' יודע מזה לכן לא הודעתי בתלגרמה.
פעילות ההצלה בוושינגטון ובברלין
לא נתפרשו כאן הפרטים שהביאו לפועל את הצלת רבינו. עיקר העוסק בזה בוואשינגטון הי' העו"ד אשר רבינוביץ, בנו של הרב דוד מאיר רבינוביץ (הרד"מ), על ידי השופט הראשי מר ברנדייס.
כשהגיע רבינו לארה"ב, כתב אל השופט הראשי מר לואיס ברנדייס, בכ"ג אד"ש ת"ש (חי"ב אגרת ד'שסד*):
בזה הנני לתת – בשמי ובשם כל בני משפחתי – את תודתי וברכתי לכבוד רום מעלתו עבור כל הטוב והחסד אשר עשה עמדי, בהמלצתו הטובה ובהשתדלותו להוציא אותנו בעזרת הש[ם יתברך] מן המיצר אל המרחב.
זה בא בהמשך למה שכתב הרד"מ רבינוביץ לרבינו, בטו"ב אד"ש ת"ש:
כאשר בא בני אשר בבקשה אליו עבור כ"ק אדמו"ר שליט"א בראשית ימי המיצר, קבלו בסבר פנים יפות ובהכרה אמיתית, ולא יצא בהבטחות וכדומה, אך תיכף שם מעיניו להענין ועשה גדולות, ושום אדם זולתו לא הי' יכול לעשות כמוהו, לפניו נפתחו כל השערים, ואף הגדולים מהנאצית שמעו לקולו.
הוא לא היה היחיד שעסק במרץ בהצלת רבינו. מיד עם הגיעו לארה"ב, פרסם חדב"נ ה"ר שמרי' גורארי' (הרש"ג), נתינת תודה לנציגי הממשל שעסקו בהצלה, וכך נאמר בהודעתו:
פרעזידנט רוזוועלט'ס זוהן, דזשיימס רוזוועלט.
בען וו. קאהען, וועלכער איז איינער פון פרעזידענטס נאענטע ראגעבער.
ריכטער לואיס ד. בראנדייס.
ראבערט ט. פעל, הויפט פון אויסלענדי[ש]ען ביורא באם סטייט דעפארטמענט.
פאסטמעסטער דזשענעראל, דזשיימס א. פאלי.
סענאטאר ראבערט א. וואגנער.
סענאטאר דייוויד י. וואלש.
קאנגרעסמאן סאבאט.
קאנגרעסמאן בלום.
דר. דזשאזעף א. ראזען פון דזשאינט.
דער לאטווישער געזאנדטער אין וואשינגטאן ה' בילמאניס.
ה' בראנדט, ספעציעלער אייראפעאישער שעף פון סטייט דעפארטמענט.
אין דער ערשטער ריי, צווישען די וואס זענען שטארק באהילפיג געוועזן דעם רבין, ווערט דערמאנט ניט קיין אנדערער ווי סעקרעטערי אף סטייט קארדעל האל.
עס ווערען אויך גאדאנגט: פרעזידענט רוזוועלט'ס סעקרעטאר ראוו. און זיין סעקרעטארשע מיס גיליגין.
און ראדאלף רעימער, קאמישאנער פון עליס איילענד.
בארכיון הקונגרסמן מר סול בלום, נמצא המברק שהוא שלח אל מר אירווינג חנין, ב-28 ספטמבר (א' דחה"ס) ת"ש (בתרגום מאנגלית):
אעשה כל מה שביכלתי, בקשר למכתבך של ה-27, אודות הרבי יוסף יצחק שניאורסאהן.
ובאותו תוכן כתב לו באותו יום גם במכתב.
למחרת כתב הקונגרסמן סול בלום אל מר וו. בוסטרום, שר בשבדיה (תרגום מאנגלית):
בנועם הריני להציג לפניך את מר מאקס רוד, עו"ד בוואשינגטון, שנתבקש על ידי חברי בנ.י. לעזור בנושא רבי יוסף יצחק שניאורסאהן, שנתקע עם משפחתו בתחלת המלחמה בווארשא, פולין. הכתובת שלו שם היא מוראנאווקא 32 ווארשא.
אני מעוניין אישית ביותר בנושא הזה, מתאמצים כעת לעזור לרבי שניאורסאהן ובני ביתו לצאת מווארשא ופולין לריגא, דרך שטוקהולם.
מר רוד פונה אליך בתקוה שתמצא את זה אפשרי להשפיע על משרד החוץ השבדי לתת להם טרנזיט ויזה, על ידי השגרירות השבדית בווארשא, או על ידי נציגי הגבול – מיד בהגיעו לגבול שבדיה.
הרבי ואשתו, ואולי עוד מבני ביתו, הם אזרחי לטביה. רבי שניאורסאהן הוא מנהיג מוכר ביהדות החרדית העולמית, ומנהיגה הרוחני של תנועה ביהדות החרדית עם אלפי חסידים בארה"ב.
ההצלה מווארשא דרך ברלין
בשם המזכיר ר' חיים ליברמן, מסופר על הצלת רבינו בפועל (שמועות וסיפורים ח"ג ע' 134):
כ"ק אדמו"ר הי' בתחילת זמן הפרעות אצל ר"ז שמוטקין הי"ד (אביו של ר"י שמוטקין שי'), ואחר כך עבר לבית ר"צ גורארי', הי"ד.
כמה פעמים באו לבית ר"צ גורארי לשאול על כ"ק אדמו"ר, ומפני שלא ידעו שפשר הדברים הוא לטובה, פחדו להגיד שהוא נמצא באותו מקום (כי חשבו שאולי זה לרעה ח"ו), ואמר שאיש כזה איננו נמצא כאן. גם במכתבים ומברקים לא יכלו לכתוב בגלוי. אך לבסוף נודע שמחפשים את הרבי כדי לתת לו היכולת לצאת מן המדינה.
כנ"ל היו צריכים לצאת תחילה לברלין. הנסיעה היתה דרך החזית, והחילים הגרמנים שהיו צמאי דם כחיות טרף, היו יכולים להתנפל באמצע הדרך למראה יהודים עטורי זקן ופאות ובני משפחתם, וכדי למנוע סכנה זו מצאו יהודי אחד שהיה חייל בצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה, והיו לו אותות הצטיינות ומדליות רבים מהממשלה הגרמנית, יהודי זה התלבש במדי הצבא, תלה את כל האותות והמדליות על לבו, וכך נסע עם הרבי ומשפחתו בתור בן לויה.
בדרך התנפלו עליהם כמה פעמים, אך היהודי הנ"ל עמד בכל תוקף שלא יגעו בהם לרעה ח"ו, כי הוא אחראי עליהם והוא מוכרח להביאם לברלין בשלום.
לא נתפרש כאן מיהו אותו חייל יהודי שהיו לו אותו הצטיינות מהצבא הגרמני. אמנם ב"כפר חב"ד" גליונות 1008-1011 נדפסה סקירה ארוכה בנושא ההצלה, שהי' מעורב בה גם ראש המודיעין הגרמני ויליאם קנראריס, ועוד פרטים רבים.
באותה סקירה מסופר, על פי ראיון עם החייל החצי-יהודי קלאוס שנק, כי הוא עם הקצין החצי-יהודי ארנסט בלוך, נשלחו על ידי קנאריס, להוציא את רבינו ובני ביתו מווארשא ולהביאם לברלין.
והוא הולך ומספר שם בפרוטרוט אל כל מאורעות ההצלה הזאת, ועד שהביאום לברלין.
הנושא נזכר גם במכתב שכתב העו"ד הענרי באטלער מוואשינגטון אל הרש"ג, באד"ר אייר ת"ש, בקשר להשתדלות הצלתם של בת רבינו וחדב"נ הרמ"מ הארנשטיין, שרצו להשתמש עם אותו קצין להעבירם מאטוואצק לריגא (בתרגום מאנגלית):
שוחחתי עם מר פעל מהסטייט דעפארטמענט, שסיפר לי, שהאנשים בגרמני' שהגישו עזרה זאת בקשר לרבי שניאורסאהן, שוחררו ממשרתם הרישמית. הסיבה לפיטור זה לא ידוע, אבל אפשר שיש לזה קשר לעזרתם שהגישו בנושא הזה שלך.
*
ממשיך המזכיר הרח"ל ומספר על ההצלה (שמועות וסיפורים ח"ג ע' 134):
בהגיעם לברלין – לנו בלילה ההוא בבית ועד הקהילה היהודית שבברלין, כי היתה סכנה לצאת לרחוב.
למחרת באו אליהם מהקונסוליה לאטווית, ולקחום לנסוע לריגא.
ליתר דיוק ניתן לומר, כי בברלין שהו במשך כל הש"ק, וכפי שסיפר רבינו במכתב כללי לאנ"ש, ביום הגעתו לריגא, ביום א' ה' טבת (ח"ה אגרת א'קלב):
היום – תודה לאל הטוב – באתי עם בני ביתי יחיו מווארשא לריגא ... יום צאתי משם, ביום החמישי בשני לחדש טבת.
ובפרטיות יותר סיפר רבינו, במכתב אל כ"ק חתנו אדמו"ר זי"ע, בח' טבת ת"ש, ימים אחדים אחרי הגעתו לריגא (חט"ו אגרת ה'תרעט):
הנסיעה היתה בכללותה בטוב בעזה"י. ביום ה' בקר יצאנו, ובאנו בלילה בשעה שמיני בערך.
אמנם עד אשר מצאנו – על ידי השתדלות – מקום ללון באחד מחדרי הקהלה, נהי' שעה האחת עשרה, והעמידו מטות בחדר האכל, ושם הָיִינו עד יום עש"ק שעה 2, והשיגו עבורינו בית מלון באלערהייליגער שטר'. ובמוש"ק נסענו, ובאנו ביום א' ערב לפה.
תקופת ריגא
בריגא נשאר רבינו כחודשיים וחצי – מה' טבת עד כ"ד אדר ראשון. על סידור ניירות הנסיעה לארה"ב מסופר באגרות רבינו אל כ"ק חתנו אדמו"ר זי"ע, ובאגרות המזכיר ר"י פייגין, אל גיסו ה"ר שלום פויזנר.
כך כתב הר"י פייגין בי' טבת ת"ש:
בטח כבר ידוע לך כי מכינים ניירות עבור כ"ק לנסיעה למדינתם, מתי יבא הדבר לפועל איני יודע עדיין, יעזר השי"ת ויהי' הכל כשורה בלי קשוים ובלי מניעות, ויעשה הכל כרצון כ"ק כאמור רצון יריאיו יעשה.
בז' שבט כתב רבינו אל כ"ק חתנו אדמו"ר זי"ע (חט"ו אגרת ה'תרפא):
ת"ל כולנו בחיים ושלום, ותמול הודעתי כי נתקבל עבור כולנו הויזעס לארצה"ב, עבורכם גם כן. ועתה צריכים לידע איך בעזה"י לסדר הנסיעה, איפוא נפגש שנוכל בעזה"י לנסוע יחדיו להצלחה בגו"ר. יודיעו דעתם והצעתם בזה.
אם אפשר הדבר ימהרו בכל האפשרי להודיעני מזה, ואיך דעתם אם צריכים למהר עם הנסיעה או שלא למהר.
אמנם אפשר שהמדובר הוא רק בהבטחה שהויזות מסודרים, ועד שקיבלו אותם לפועל נמשך עוד איזה משך זמן; שהרי כעבור חודש, ב-13 בפברואר (ד' אד"ר), כתב העו"ד יקותיאל (סעם) קרעמער אל העו"ד הענרי באטלער בוואשינגטון (תרגום מהמכתב באנגלית, שנדפס בספר Out of the inferno ע' 262):
שמח אני להודיע לך, על המברק שהתקבל מרבי שניאורסאהן, אשר כל הויזות לארה"ב, עבור הרבנים שנמצאים כעת בריגא, כבר התקבלו.
ובי"ב אד"ר, כתב הר"י פייגין (מבוא לח"ה ע' 10):
נסיעת כ"ק כפי הנראה תתכונן אי"ה ביום 4 מאַרץ מפה (ולפי זה לא יעלה לנו לנסוע ביחד עם כ"ק).
יתן השי"ת ולא יהיו מניעות, כי סיבת האיחור עד כה היו סבות בלתי נעימות, כי בש"ק פ' יתרו בעת אשר כ"ק צעד איזה צעדים לקדש קדוש היום נפל ונשבר עצם בידו הימנית, מעצמו מובן היסורים. הניחו גיפס על היד ות"ל אשר הי' באופן קל, כי מעצמו בעזר השם קרב עצם אל עצמו, ושלשום הסירו כבר הגיפס ועושים מאסאזשין וב"ה אשר הולך כשורה.
עוד היתה סיבה, אשר הוכרחו לעשות הנתוח להרבנית הזקנה, כי פתאום נעשה אצלה שבר בטן, ובמשך י"ב שעות הוכרחו לעשות נתוח. ב"ה אשר עבר כשורה והולכת ומתרפאת, אבל כמובן כי הוכרחו מכל זה לדחות הנסיעה, ישלח להם השי"ת רפואה שלמה בקרוב.
וכך כתב רבינו לר"י דזייקאבסאן, בי"א אד"ר (ח"ה אגרת א'קנו):
בטח שמע אשר כבוד אמי מורתי שליט"א הוכרחה לנתוח, ות"ל שהנתוח עלה יפה, אמנם עדיין היא צריכה לתחבושת שאחרי הנתוח.
וכן לי קרה מקרה בידי הימנית, והיא בתחבושת, ות"ל הולך כשורה. והנני מקוה אשר אי"ה ביום כו אד"ר הבע"ל נרד בספינה היוצאת משוועדן. יתן השי"ת ותהי נסיעתנו בהצלחה ונבא בשלום למחוז חפצנו.
וכן כתב רבינו אל כ"ק חתנו אדמו"ר זי"ע, בכ"ה אד"ר – בתרגום מרוסית, מחשש הצנזורה (חט"ו אגרת ה'תרפב):
לפני חמש שבועות, ביום ששי בערב, נפלתי ושברתי את ידי הימנית, שלושה שבועות הייתי חבוש בגבס, ובשבוע הרביעי היתה לי תחבושת רגילה.
הנסיעה לארה"ב
ביום ב' כ"ד אד"ר (4 מארץ) יצא הרבי במטוס מריגא לשטוקהולם, למחרת הופיע מאמר בעתון בריגא, בכותרת:
די אידישע ריגע געזעגנט זיך מיטן ליובאוויטשער רבין. טויזנטער מענטשן אפן אעראדראם. פארשטייר פון דער לעטלענדישער פראווינץ און פון ליטא. צום ערשטן מאל א געדראנג אפן אעראדראם. דער רבי גיט א ברכה דער לעטלענדישער מלוכה, איר פרעזידענט און דעם אידישן קיבוץ. גייט אלע אריין אין אגודת ישראל - זאגט דער רבי.
במאמר נאמר בין השאר:
נאך 11 אז. אינדערפרי, אין דער סאנאטאריע פון ארענשטאם אין מעזשא פארק, קומט צופארן דער ריגער ראש הקהל ר' מרדכי דובין מיטן זון און זיינע סעקרעטארן.
דער רבי געזעגנט זיך מיט אלעמען, ווינשט די חולאים פון סאנאטאריע א רפואה שלמה.
אונטער די ארעמס פון זיין אייניקל - דער זון פון הרב ר' שמריהו גורארי און זיינע ביידע סעקרעטארן ר' חיים ליבערמאן און ר' יחזקאל פייגין ווערט דער רבי אריינגעזעצט אין אויטא.
אין דער באגלייטונג פון דר. ארענשטאם פארט דער רבי אפ צום אעראדראם, וואו עס האבן זיך צונויפגעקליבן טויזנטער מענטשן, חסידים, מתנגדים און סתם אידן, וועלכע זיינען געקומען באגלייטן דעם ליובאוויטשער רבין אין זיין נסיעה מעבר לים.
אפן אעראדראם זיינען שוין פון פריער אנגעקומען די איבעריקע פאסאזשירן, וועלכע פארן צוזאמען מיטן רבין קיין אמעריקע, דא איז הרבנית דינה שנייערסאן, דעם רבינס איידים הרב ר' שמריהו גורארי מיט זיין פרוי און זון, זיין סעקרעטאר חיים ליבערמאן, דער רעפערענט מ. כאדאקאוו און זיין פרוי ... דער רבי געזעגנט זיך מיטן גאנצן עולם, עס הערט זיך פון אלע זייטן – פארט לחיים ולשלום.
אונטעררעסן בריינגט מען אפן אעראדראם אין סאניטאר-וואגן די אלטע רביצין. דער סאניטאר פארט צו ביזן טיר פון אעראפלאן, און אף א טראג בעטל ווערט די רביצין אריינגעטראגן אין אעראפלאן.
דער רבי, זיין פאמיליע געזעגנט זיך מיט זיינע מקורבים. די פרידת השלום איז א זעלטן ווארעמע, א באהארצטע און רירנדע. אויך דער רעפערענט מ. כאדאקאוו און זיין פרוי געזעגענען זיך מיט די אנוועזנדיקע.
דער רבי ווערט אונטער דער באגלייטונג פון דר. ארענשטאם און דר. זאלמאנאוויטש אריינגעפירט אין אעראפלאן.
בשולי היריעה מופיעה ידיעה משטוקהולם:
שטאקהאלם, 4 מארט.
דער אפיציעלער אעראפלאן פון ריגע, מיט וועלכן עס איז געקומען צופליען דער ליובאוויטשער רבי מיט זיינע באגלייטער, איז אנגעקומען אין שטאקהאלם אין דער באשטימטער צייט. דעם רבין האט די נסיעה נישט אנגעשטריינגט. גלייך פון אעראדראם איז ער צוזאמען מיט זיינע באגלייטער אפגעפארן אין האטעל "אטלאנטיק". דער רבי פארבלייבט אין שטאקהאלם ביז מארגן אוונט, פון וואנען ער פארט אפ קיין געטעבארג, די שיף קיין אמעריקע גייט אפ מיטוואך פרי.
לפני נסיעת רבינו מריגא, בכ"ד אד"ר, פנה במכתב-כללי לאנ"ש (ח"ה אגרת א'קסא):
על פי גזירת ההשגחה העליונה ית', כאמור מד' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ, הנני נוסע בעזה"י צלחה עם ב"ב שליט"א לארצות הברית יע"א.
האהבה וההתקשרות אין להם הפסק מחיצות וגבולי מדינות, ונסיעתי זו תהי בעיני צמודי לבבי ואהובי נפשי ידידינו אנ"ש שי' ותלמידי התמימים, ומחבבי תורה ושומרי מצוה, ה' עליהם יחיו, כאלו הנני רק מעתיק מגורי מעיר לעיר במדינה גופא, כי גם בנסעי הנני – בעזה"י ובזכות הוד כ"ק אבותי רבותי הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע – אתכם עמכם כאשר עד כה באהבה עצמית שאין לה הפסק ובאה ברגש כמים הפנים לפנים.
בהגיעו לנ. י. בט' אד"ש, פנה לאנ"ש במכתב-כללי נוסף (ח"ה אגרת א'קסה):
ביום הזה, בשלישי לסדר צו, בתשיעי לחדש אדר שני באנו צלחה לנמל נויארק רבתי יע"א. פה קבלו פנינו, באהבה רבה ובחיבה גדולה אחינו ידידינו אנ"ש ותלמידי התמימים שי' ואחינו קהל עדת ישרון בארצות הברית וקאנאדא, על ידי אמצעות מלאכות נכבדות מאת אגודת האדמורי"ם, אגודת הרבנים הגאונים, הישיבות המפורסמות, עסקני הכלל ומוסדות הצדקה.
בהכנסי – בלוית הנוסעים עמדי – לאולם הנמל הכי גדול המכיל כמה אלפים איש, מלאתי משאלות לבבי ולבב כל הקהל הקדוש אשר באו לקבל פנינו, למסור להם פרישת שלום מאת אחינו בני ישראל ובית יעקב, ה' עליהם יחיו, יושבי מדינות איראפא, וברכתם ותודתם לאחינו בני ישראל ובית יעקב, ה' עליהם יחיו, יושבי ארצות הברית וקאנאדא על כל הטוב אשר עשו עמהם, ובקשתם על להבא להוסיף אומץ להושיט להם יד עזרה בגשם וברוח.
הודו לה' כי טוב, והנני מקוה אשר, בעזרתו ית', דברי מצאו מסלות ללבות אחינו, וברגשי קדש יוסיפו אומץ בעבודתם הקרושה להושיט יד עזרה לאחינו הנהרסים והנדכאים באיראפא ולבא לעזרתם להעתיק מושבם למדינות אחרות.
קרוב לחודש שהה רבינו במלון גרייסטון בנ. י.
בח' ניסן נסע ללייקוואוד, שם שהה כחודש נוסף בבית שהועמד לרשותו, ובז' אייר חזר לנ. י.
במשך הקיץ גר שוב במלון בנ. י. עד שבי"ט אלול עבר לביתו הפרטי שנקנה – בי"ב מנ"א – 770 איסטערן פארקוויי שבברוקלין.
מאפשרים לכם לקבל
