מערכת COL
|
יום כ' אדר א ה׳תשע״ו
29.02.2016
"פקודה להסיר את הזקן? לא יעלה על הדעת!" ● ראיון סוער
לאחר הוידאו שפרסמנו כאן הבוקר, בנוגע למכתבו המיוחד של הרבי לר' אפרים מול, על רקע הוראת המטכ"ל בתשל"ד לחיילים להסיר את זקנם, לנוכח החשש ממתקפת גזים מצרית - שוחח ר' אפרים עם COL וסיפר על שירותו במלחמות הקשות בימים ההם, בלי לוותר על 'גאון יעקב': "מעולם לא היתה לי בעיה לשמור על הזקן בצבא" ● ומה דעתו על סערת הזקן? פקודת הזקנים בצה"ל● "אם אני מוריד הזקן, אני לא חייל. סמרטוט". צפו בוידאו
בכיוון השעון, מימין: ר' אפרים מול כיום, למטה משמאל בסיור בגדה המערבית של תעלת סואץ, ולמעלה: מביתו בדרך חזרה לסיני, בימים ההם
כתב COL
על רקע סערת הזקן, פרסמנו הבוקר באתר קטע וידאו מרתק של ר' אפרים מול, חסיד חב"ד, ששירת בתקופה שלאחר מלחמת יום הכיפורים בעבר השני של תעלת סואץ ("ארץ גושן") ובו הוא מספר על הוראה שהגיעה באותה תקופה מהמטכ"ל לחיילים בעלי הזקן לגלח את זקנם ועל תשובת הרבי הנחרצת בעניין.
ר' אפרים מול, חסיד חב"ד ניצול שואה, שירת במלחמות ובמילואים קרביים כ-40 שנה, מתנדב כיום ב'יד ושם', ומרצה בפני מבקרים וחיילים בשלוש שפות: עברית, צרפתית, ואנגלית. אי אפשר שלא להתפעל מהיהודי ניצול השואה ובעל חזות חסידית מסבירת הפנים, המדבר ברהיטות ומשלב בעברו היסטוריה כמעט בלתי נתפסת, בצורה שמרתקת כל מאזין.
בהמתנה לכיתה הבאה בסדרת ההרצאות שלו ב'יד ושם', נאות ר' אפרים לשוחח עם כתב COL על רקע 'סערת הזקן'.
"לא הייתה בעיה לשמור על הזקן"
על רקע סערת הזקן בצבא, ומנסיונך במשך השנים, זקן עלול להפריע לחייל במילוי תפקידו?
"שירתתי כ-40 שנה בצבא, ובמילואים ביחידות קרביות. שירתתי בסיני וברמת הגולן, ועל הקווים. מעולם לא היתה לי שום בעיה לשמור על הזקן.
"מעולם לא היתה לי שום בעיה לשמור על הזקן". למעלה: ר' אפרים מול יוצא חזרה מביתו לסיני, לאחר חופשה שקיבל. למטה משמאל: ר' אפרים מול בסיור באחד הכפרים הנטושים בגדה המערבית של התעלה - בארץ גושן
ור' אפרים מזדעק: "כנראה שיש היום גורמים מסויימים בצמרת הצבאית, שהימצאות חרדים בצבא מפריעה להם. לצערנו אנו חיים במציאות שיש גופים שמנסים להוציא מארץ ישראל כל מובן של יהדות. 'שולפים' פקודה, ולחייל בדרגים הנמוכים אין ברירה.
"יש גם בעיה נוספת: יש חיילים מסורתיים לא דתיים, שנמצאים ל"ע באבל, ובפרט בעדות ספרד מקפידים בתוך ה'שלושים' שלא לגלח את זקנם. על-פי הגדרות הצבא, רק מי שהתגייס עם זקן לצבא יוכל לקבל 'פטור זקן', והם בבעיה גדולה. עכשיו יגידו להם 'תורידו את הזקן?!' זה לא יעלה על הדעת! זו כפייה חילונית!".
מה לדעתך צריך לעשות חייל דתי שמקבל פקודה להסיר את זקנו?
"שלא יתגלח. שיפנה לרב הצבאי הקרוב אליו. אצטט את דברי הרב אריאל בערוץ 7: שיסרב פקודה".
נחזור ברשותך, למכתב של הרבי, אז, בתשל"ד, בו קיבלת הוראה להמשיך ולשמור על הזקן. מה היה במכתב שהפתיע אותך?
"שהרבי ידע שלא תהיה התקפת גזים, מזה לא הופתעתי, אבל כן הופתעתי משני דברים: א. שהרבי כתב שהזקן לא יפריע לאטימות המסיכה, וב. הפרטים על הסיקים ההודים ששמרו על זקנם במלחמת העולם הראשונה בצבא הבריטי ואת כל הפרטים הקשורים בזה. הרבי הביא את המידע ההיסטורי הפרטני הזה 'בזמן ובמקום הנכון...'
המפקד עצמו, הופתע מתשובת הרבי?
"אז הוא היה רב-סרן, קראו לו שמעון יקותיאל, במאי ידוע. הוא הופתע מאוד מתשובת הרבי הנחרצת. הוא גם הבין שאנחנו לא 'מנצלים את הדת' כדי להתחמק מפקודות, והראיה שגם בשבתות יצאנו עם ג'יפ ו'פתחנו צירים' ליד הגבול לראות שחיילים מצרים לא הטמינו מוקשים במהלך הלילה, ולא הכינו מארבים.
"היה קצין ומפקד לדוגמא. כמו שסיפרתי, הוא החתים אותנו על מסמך שאנחנו לא מסירים הזקן מטעמי דת ומצפון, וזהו".
האם הקשר איתו נמשך במהלך השנים?
"אז, בארץ גושן, נולדה לי בתי הקטנה. פעם באתי אליו והבאתי לו הזמנה לחתונתה... פעם אחרת, כשפגשתי אותו בירושלים, הזכרתי לו את הסיפור וגם ניצלתי את ההזדמנות להודות לו על מה שהיה אז. הוא מאוד התפלא שזכרתי את המקרה לכל פרטיו, גם לאחרי עשרות שנים..."
על רקע סערת הזקן, פרסמנו הבוקר באתר קטע וידאו מרתק של ר' אפרים מול, חסיד חב"ד, ששירת בתקופה שלאחר מלחמת יום הכיפורים בעבר השני של תעלת סואץ ("ארץ גושן") ובו הוא מספר על הוראה שהגיעה באותה תקופה מהמטכ"ל לחיילים בעלי הזקן לגלח את זקנם ועל תשובת הרבי הנחרצת בעניין.
ר' אפרים מול, חסיד חב"ד ניצול שואה, שירת במלחמות ובמילואים קרביים כ-40 שנה, מתנדב כיום ב'יד ושם', ומרצה בפני מבקרים וחיילים בשלוש שפות: עברית, צרפתית, ואנגלית. אי אפשר שלא להתפעל מהיהודי ניצול השואה ובעל חזות חסידית מסבירת הפנים, המדבר ברהיטות ומשלב בעברו היסטוריה כמעט בלתי נתפסת, בצורה שמרתקת כל מאזין.
בהמתנה לכיתה הבאה בסדרת ההרצאות שלו ב'יד ושם', נאות ר' אפרים לשוחח עם כתב COL על רקע 'סערת הזקן'.
"לא הייתה בעיה לשמור על הזקן"
על רקע סערת הזקן בצבא, ומנסיונך במשך השנים, זקן עלול להפריע לחייל במילוי תפקידו?
"שירתתי כ-40 שנה בצבא, ובמילואים ביחידות קרביות. שירתתי בסיני וברמת הגולן, ועל הקווים. מעולם לא היתה לי שום בעיה לשמור על הזקן.
"מעולם לא היתה לי שום בעיה לשמור על הזקן". למעלה: ר' אפרים מול יוצא חזרה מביתו לסיני, לאחר חופשה שקיבל. למטה משמאל: ר' אפרים מול בסיור באחד הכפרים הנטושים בגדה המערבית של התעלה - בארץ גושן
ור' אפרים מזדעק: "כנראה שיש היום גורמים מסויימים בצמרת הצבאית, שהימצאות חרדים בצבא מפריעה להם. לצערנו אנו חיים במציאות שיש גופים שמנסים להוציא מארץ ישראל כל מובן של יהדות. 'שולפים' פקודה, ולחייל בדרגים הנמוכים אין ברירה.
"יש גם בעיה נוספת: יש חיילים מסורתיים לא דתיים, שנמצאים ל"ע באבל, ובפרט בעדות ספרד מקפידים בתוך ה'שלושים' שלא לגלח את זקנם. על-פי הגדרות הצבא, רק מי שהתגייס עם זקן לצבא יוכל לקבל 'פטור זקן', והם בבעיה גדולה. עכשיו יגידו להם 'תורידו את הזקן?!' זה לא יעלה על הדעת! זו כפייה חילונית!".
מה לדעתך צריך לעשות חייל דתי שמקבל פקודה להסיר את זקנו?
"שלא יתגלח. שיפנה לרב הצבאי הקרוב אליו. אצטט את דברי הרב אריאל בערוץ 7: שיסרב פקודה".
נחזור ברשותך, למכתב של הרבי, אז, בתשל"ד, בו קיבלת הוראה להמשיך ולשמור על הזקן. מה היה במכתב שהפתיע אותך?
"שהרבי ידע שלא תהיה התקפת גזים, מזה לא הופתעתי, אבל כן הופתעתי משני דברים: א. שהרבי כתב שהזקן לא יפריע לאטימות המסיכה, וב. הפרטים על הסיקים ההודים ששמרו על זקנם במלחמת העולם הראשונה בצבא הבריטי ואת כל הפרטים הקשורים בזה. הרבי הביא את המידע ההיסטורי הפרטני הזה 'בזמן ובמקום הנכון...'
המפקד עצמו, הופתע מתשובת הרבי?
"אז הוא היה רב-סרן, קראו לו שמעון יקותיאל, במאי ידוע. הוא הופתע מאוד מתשובת הרבי הנחרצת. הוא גם הבין שאנחנו לא 'מנצלים את הדת' כדי להתחמק מפקודות, והראיה שגם בשבתות יצאנו עם ג'יפ ו'פתחנו צירים' ליד הגבול לראות שחיילים מצרים לא הטמינו מוקשים במהלך הלילה, ולא הכינו מארבים.
"היה קצין ומפקד לדוגמא. כמו שסיפרתי, הוא החתים אותנו על מסמך שאנחנו לא מסירים הזקן מטעמי דת ומצפון, וזהו".
האם הקשר איתו נמשך במהלך השנים?
"אז, בארץ גושן, נולדה לי בתי הקטנה. פעם באתי אליו והבאתי לו הזמנה לחתונתה... פעם אחרת, כשפגשתי אותו בירושלים, הזכרתי לו את הסיפור וגם ניצלתי את ההזדמנות להודות לו על מה שהיה אז. הוא מאוד התפלא שזכרתי את המקרה לכל פרטיו, גם לאחרי עשרות שנים..."
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
