קוראים פרק ראשון ממסכת אבות. בשבת הראשונה שאחרי פסח [מלבד בשנה בה חל שביעי של פסח ביום שישי, שאז מתחילים בשבת השניה שאחרי פסח].

אמירת פרקי-אבות (כלשון אדמו"ר הזקן בסידורו) באה בהמשך לתפילת מנחה, שעניינה אינו לימוד, וכלשון הידוע "אני מתפלל לדעת זה התינוק", ולכן גם היא אינה בגדר לימוד כל-כך. אך כדאי ונכון ביותר שכל אחד ואחד יקבל על עצמו, שנוסף לאמירת פרקי-אבות בכל שבת משבתות הקיץ, יוסיף וילמד בעיון משנה אחת (לכל הפחות) עם הפירושים דמפרשי המשנה, כל אחד לפי ערכו.

(קובץ התקשרות, הרב יוסף שמחה גינזבורג)

ברכת האילנות: מברכים אותה רק בחודש ניסן. גם נשים מברכות. מברכים רק על אילני מאכל. לכתחילה יש להשתדל שיהיו לפחות שני אילנות. מי שלא הספיק לברך בעוד הפרחים על האילנות, לא יברך אחר-כך על הפירות.

נוסח הברכה: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵיהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם

* ביום זה – 'יום כיפור קטן' – יש להוסיף בג' הקווין: תורה, עבודה (תפילה שבמקום קרבנות), גמילות-חסדים וצדקה.

"לימוד בכל יום פרשה חומש עם פירוש רש"י (ביום ראשון עד 'שני', ביום שני עד 'שלישי' וכו'), אמירת תהילים בכל יום, סיום ספר תהילים בשבת מברכים – על זאת צריך לשמור. הדבר נוגע לאדם עצמו, לבניו ולבני-בניו".

השכם בבוקר – אמירת כל התהילים בציבור. אחר-כך לומדים בציבור במשך כשעה מאמר חסידות שיהיה מובן לכולם, ואחר-כך – התפילה.

אין אומרים 'אב הרחמים' [מלבד בשבת מרכים החודש סיון].

אחר התפילה – התוועדות בבית-הכנסת. ובוודאי אפילו בשבתות החורף יש לחלק ההתוועדות או לסדרה באופן כזה שיוכלו המשתתפים בה להמשיך ההתוועדות בסעודת שבת בבתיהם.

כדאי שגם הנשים והבנות יסדרו מצידן התוועדות בשבת או במוצאי שבת.