יומן חב״ד ט"ו שבט ה׳תשפ״א
דברי ימי חב״ד
+
+
+
אירועי היום
+
+
+
+
+
+
התוועדות ט"ו בשבט
ראש השנה לאילנות - ט"ו שבט
חמישה-עשר בשבט:
* אין אומרים תחנון.
"'ראש-השנה לאילן' נוגע לדינא בארץ-ישראל – "לעניין מעשר, שאין מעשרין פירות האילן שחנטו קודם שבט על שחנטו לאחר שבט", אבל לא מצינו בש"ס שייקרא ט"ו בשבט בשם 'יום-טוב'. המקור היחיד לכך הוא – כמבואר בראשונים, ש"כיוון דקתני בהדי הדדי, כל ארבעה ראשי-שנים ביחד, בהא דמיא אהדדי"".
הלשון הרגיל 'ראש-השנה לאילנות' בלשון רבים, ביאורו: כיוון שהתחלת העבודה היא מ'הריני מקבל עלי מצוות עשה של ואהבת לרעך כמוך', היינו להשפיע על אחרים, להצמיח אילנות, ורק אחר-כך מתחיל עבודת עצמו בתפילה.
אכילת פירות:
בט"ו בשבט "נוהגים להרבות במיני פירות של אילנות", ואף שאז רק זמן החנטה, דהיינו התחלת הצמיחה, נוהגים לאכול פירות מוכנים ופירות הכי משובחים, ואכילה כשיעור ברכה אחרונה דווקא, כי גם הסיום והתכלית כלולים כבר ב'ראש', ורואים אותם כבר אז בגלוי. ובפרט מיני פירות שנשתבחה בהן ארץ-ישראל – "גפן ותאנה ורימון... זית שמן ודבש" – "דבש תמרים", ונוהגים לאכול גם חרובים, שיש להם שייכות מיוחדת לניסים, כסיפור הגמרא על רבי חנינא בן דוסא ש"די לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת", ובהמשך לזה מסופר על כמה לחץ להמשך...
* אין אומרים תחנון.
"'ראש-השנה לאילן' נוגע לדינא בארץ-ישראל – "לעניין מעשר, שאין מעשרין פירות האילן שחנטו קודם שבט על שחנטו לאחר שבט", אבל לא מצינו בש"ס שייקרא ט"ו בשבט בשם 'יום-טוב'. המקור היחיד לכך הוא – כמבואר בראשונים, ש"כיוון דקתני בהדי הדדי, כל ארבעה ראשי-שנים ביחד, בהא דמיא אהדדי"".
הלשון הרגיל 'ראש-השנה לאילנות' בלשון רבים, ביאורו: כיוון שהתחלת העבודה היא מ'הריני מקבל עלי מצוות עשה של ואהבת לרעך כמוך', היינו להשפיע על אחרים, להצמיח אילנות, ורק אחר-כך מתחיל עבודת עצמו בתפילה.
אכילת פירות:
בט"ו בשבט "נוהגים להרבות במיני פירות של אילנות", ואף שאז רק זמן החנטה, דהיינו התחלת הצמיחה, נוהגים לאכול פירות מוכנים ופירות הכי משובחים, ואכילה כשיעור ברכה אחרונה דווקא, כי גם הסיום והתכלית כלולים כבר ב'ראש', ורואים אותם כבר אז בגלוי. ובפרט מיני פירות שנשתבחה בהן ארץ-ישראל – "גפן ותאנה ורימון... זית שמן ודבש" – "דבש תמרים", ונוהגים לאכול גם חרובים, שיש להם שייכות מיוחדת לניסים, כסיפור הגמרא על רבי חנינא בן דוסא ש"די לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת", ובהמשך לזה מסופר על כמה לחץ להמשך...
חמישה-עשר בשבט:
* אין אומרים תחנון.
"'ראש-השנה לאילן' נוגע לדינא בארץ-ישראל – "לעניין מעשר, שאין מעשרין פירות האילן שחנטו קודם שבט על שחנטו לאחר שבט", אבל לא מצינו בש"ס שייקרא ט"ו בשבט בשם 'יום-טוב'. המקור היחיד לכך הוא – כמבואר בראשונים, ש"כיוון דקתני בהדי הדדי, כל ארבעה ראשי-שנים ביחד, בהא דמיא אהדדי"".
הלשון הרגיל 'ראש-השנה לאילנות' בלשון רבים, ביאורו: כיוון שהתחלת העבודה היא מ'הריני מקבל עלי מצוות עשה של ואהבת לרעך כמוך', היינו להשפיע על אחרים, להצמיח אילנות, ורק אחר-כך מתחיל עבודת עצמו בתפילה.
אכילת פירות:
בט"ו בשבט "נוהגים להרבות במיני פירות של אילנות", ואף שאז רק זמן החנטה, דהיינו התחלת הצמיחה, נוהגים לאכול פירות מוכנים ופירות הכי משובחים, ואכילה כשיעור ברכה אחרונה דווקא, כי גם הסיום והתכלית כלולים כבר ב'ראש', ורואים אותם כבר אז בגלוי. ובפרט מיני פירות שנשתבחה בהן ארץ-ישראל – "גפן ותאנה ורימון... זית שמן ודבש" – "דבש תמרים", ונוהגים לאכול גם חרובים, שיש להם שייכות מיוחדת לניסים, כסיפור הגמרא על רבי חנינא בן דוסא ש"די לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת", ובהמשך לזה מסופר על כמה וכמה ניסים שאירעו לו, בהיותו 'מלומד בניסים'.
יש נוהגים לומר ליקוטים מתנ"ך וזוהר כו' – ועל זה כתב כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו: "לא ראיתי במדינותינו נוהגים כן".
כינוסים:
התאחדות כל האיברים היא על-ידי ה"ראש", וכיוון שכל ארבעת הראשי שנים קשורים זה לזה, יש עניין מיוחד לכנס את בני-ישראל בראש-השנה לאילן, שיהיו כבראש-השנה הכללי "לאחדים כאחד", ובפרט כינוסים של ילדי-ישראל שלפני בר-מצווה ובת-מצווה "צבאות השם", כיוון שבהם מודגש במיוחד עניין הצמיחה והגידול, גם (ובעיקר) ברוחניות, שאז הוא עיקר החינוך "חנוך לנער".
יש לבחור את הזמן המתאים כדי שיהיה 'ברוב עם' הכי אפשרי, בכל מקום ומקום לפי עניינו: לאחרי מנחה דערב ט"ו בשבט, בט"ו בשבט עצמו, בימים שלאחרי, עד ליום השבת-קודש [פרשת יתרו], השבת דמתן-תורה (ומה טוב בכל אחד מהזמנים הנ"ל, במקומות שונים וכו').
וכדאי ונכון להתחיל בעניין של מעשה בפועל תיכף ומיד, באופן המותר ושייך ביום השבת: א) הוספה בעניין הצדקה – אהבת-ישראל ואחדות-ישראל – על-ידי החלטה על סכום מסויים, לא רק החלטה כללית (נוסף על האפשרות לקיים מצות צדקה על-ידי אכילה ושתיה ['לחיים'], וכן על-ידי צדקה רוחנית [עצה טובה, לימוד תורה]), שיפרישו לעצמם מיד בצאת השבת, ויתנו בפועל בבוקר לעני או לגבאי צדקה. ב) הוספה בחינוך הילדים, לעוררם אודות קיום המנהג דאכילת פירות ביום זה, ולהסבירם משמעותו.
בהתוועדות ט"ו בשבט תשל"א הכריז הרבי: "עכשיו הזמן שצריכים "לכבוש" העולם, על-ידי יגיעה והוספה ביתר שאת וביתר עוז בלימוד התורה".
(קובץ התקשרות, הרב יוסף שמחה גינזבורג)
* אין אומרים תחנון.
"'ראש-השנה לאילן' נוגע לדינא בארץ-ישראל – "לעניין מעשר, שאין מעשרין פירות האילן שחנטו קודם שבט על שחנטו לאחר שבט", אבל לא מצינו בש"ס שייקרא ט"ו בשבט בשם 'יום-טוב'. המקור היחיד לכך הוא – כמבואר בראשונים, ש"כיוון דקתני בהדי הדדי, כל ארבעה ראשי-שנים ביחד, בהא דמיא אהדדי"".
הלשון הרגיל 'ראש-השנה לאילנות' בלשון רבים, ביאורו: כיוון שהתחלת העבודה היא מ'הריני מקבל עלי מצוות עשה של ואהבת לרעך כמוך', היינו להשפיע על אחרים, להצמיח אילנות, ורק אחר-כך מתחיל עבודת עצמו בתפילה.
אכילת פירות:
בט"ו בשבט "נוהגים להרבות במיני פירות של אילנות", ואף שאז רק זמן החנטה, דהיינו התחלת הצמיחה, נוהגים לאכול פירות מוכנים ופירות הכי משובחים, ואכילה כשיעור ברכה אחרונה דווקא, כי גם הסיום והתכלית כלולים כבר ב'ראש', ורואים אותם כבר אז בגלוי. ובפרט מיני פירות שנשתבחה בהן ארץ-ישראל – "גפן ותאנה ורימון... זית שמן ודבש" – "דבש תמרים", ונוהגים לאכול גם חרובים, שיש להם שייכות מיוחדת לניסים, כסיפור הגמרא על רבי חנינא בן דוסא ש"די לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת", ובהמשך לזה מסופר על כמה וכמה ניסים שאירעו לו, בהיותו 'מלומד בניסים'.
יש נוהגים לומר ליקוטים מתנ"ך וזוהר כו' – ועל זה כתב כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו: "לא ראיתי במדינותינו נוהגים כן".
כינוסים:
התאחדות כל האיברים היא על-ידי ה"ראש", וכיוון שכל ארבעת הראשי שנים קשורים זה לזה, יש עניין מיוחד לכנס את בני-ישראל בראש-השנה לאילן, שיהיו כבראש-השנה הכללי "לאחדים כאחד", ובפרט כינוסים של ילדי-ישראל שלפני בר-מצווה ובת-מצווה "צבאות השם", כיוון שבהם מודגש במיוחד עניין הצמיחה והגידול, גם (ובעיקר) ברוחניות, שאז הוא עיקר החינוך "חנוך לנער".
יש לבחור את הזמן המתאים כדי שיהיה 'ברוב עם' הכי אפשרי, בכל מקום ומקום לפי עניינו: לאחרי מנחה דערב ט"ו בשבט, בט"ו בשבט עצמו, בימים שלאחרי, עד ליום השבת-קודש [פרשת יתרו], השבת דמתן-תורה (ומה טוב בכל אחד מהזמנים הנ"ל, במקומות שונים וכו').
וכדאי ונכון להתחיל בעניין של מעשה בפועל תיכף ומיד, באופן המותר ושייך ביום השבת: א) הוספה בעניין הצדקה – אהבת-ישראל ואחדות-ישראל – על-ידי החלטה על סכום מסויים, לא רק החלטה כללית (נוסף על האפשרות לקיים מצות צדקה על-ידי אכילה ושתיה ['לחיים'], וכן על-ידי צדקה רוחנית [עצה טובה, לימוד תורה]), שיפרישו לעצמם מיד בצאת השבת, ויתנו בפועל בבוקר לעני או לגבאי צדקה. ב) הוספה בחינוך הילדים, לעוררם אודות קיום המנהג דאכילת פירות ביום זה, ולהסבירם משמעותו.
בהתוועדות ט"ו בשבט תשל"א הכריז הרבי: "עכשיו הזמן שצריכים "לכבוש" העולם, על-ידי יגיעה והוספה ביתר שאת וביתר עוז בלימוד התורה".
(קובץ התקשרות, הרב יוסף שמחה גינזבורג)
סגור
יום הגלייתו של רבי לוי יצחק לקזחסטן
- ת״ש
בט"ו בשבט ת"ש נשלח רבי לוי יצחק לגלות בקזחסטן, כעשרים שנה לאחר מכן, בט"ו שבט תש"כ הודיע הרבי לראשונה על כתבי אביו שהגיעו לארה"ב.
רבי לוי יצחק שניאורסאהן
יום ההילולא של רבי ברוך שלום, בנו של אדמו"ר הצמח צדק וסב-סבו של הרבי
רבי ברוך שלום, גדול בניו של אדמו"ר הצמח צדק, נולד בתאריך כ"ב חשון תקס"ו בליובאוויטש. נקרא על שם סביו רבי ברוך - אביו של אדמו"ר הזקן ורבי שלום שכנא - אביו של אדמו"ר האמצעי. גדל על ברכי סבו אדמו"ר הזקן, כשבכל תקופת הבריחה מנפוליאון היה עמו בעגלתו.
אחר הסתלקות הצמח צדק נשאר בליובאוויטש והיה לחסיד של אחיו הצעיר הרבי המהר"ש.
בט"ז שבט תרכ"ט, הסתלק ומנוחתו כבוד באהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר מהר"ש בליובאוויטש.
אחר הסתלקות הצמח צדק נשאר בליובאוויטש והיה לחסיד של אחיו הצעיר הרבי המהר"ש.
בט"ז שבט תרכ"ט, הסתלק ומנוחתו כבוד באהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר מהר"ש בליובאוויטש.
ציון הרב"ש
יום הולדת ויום היארצייט של של רבי נחמיה מדוברבנא, נכד אדמו"ר הזקן
נולד בט"ו שבט תקמ"ח, נשא את הרבנית גיטא רחל בת רבי חיים אברהם - בנו של אדמו"ר הזקן.
היה ידוע כבעל נגלה עצום, ואף למד בחברותא עם הצמח צדק. פעמים רבות הפנה אליו שאלות.
כתב השלמה לשולחן ערוך אדמו"ר הזקן (ממנה נשאר רק מעט ונדפס בהוספות לשולחן ערוך הרב).
נפטר בט"ו בשבט תרי"ב.
היה ידוע כבעל נגלה עצום, ואף למד בחברותא עם הצמח צדק. פעמים רבות הפנה אליו שאלות.
כתב השלמה לשולחן ערוך אדמו"ר הזקן (ממנה נשאר רק מעט ונדפס בהוספות לשולחן ערוך הרב).
נפטר בט"ו בשבט תרי"ב.
קישורים בנושא:
ספרו - שו"ת דברי נחמיה
הרה"ח
שמעון קורוליצקי
ע״ה
תשמ"ב, הר הזיתים
x
הרה"ח שמעון קורוליצקי
ע״ה
תשמ"ב, הר הזיתים
בן הרב מנחם קורוליצקי.
נולד בטו בשבט התרע"ב בעיר מיר שפולין ונפטר בטו בשבט התשמ"ב הר הזיתים
הרה"ח
שלמה רוזנפלד
ע״ה
תשמ"ג, הר הזיתים
x
הרה"ח שלמה רוזנפלד
ע״ה
תשמ"ג, הר הזיתים
בן הרב חיים אליעזר רוזנפלד הי מקושר לכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו מחשובי חסידי חב"ד בני ברק
נפטר בשנת התשמ"ג הר הזיתים
מרת
רחל מלכה ניימרק
ע״ה
תש"ל, הר הזיתים
x
מרת רחל מלכה ניימרק
ע״ה
תש"ל, הר הזיתים
בת הרב שמואל ניימרק
נפטרה בכפר חב"ד בשנת התש"ל הר הזיתים
מרת
מינדא שרייבר
ע״ה
תשס"ד, הר המנוחות
x
מרת מינדא שרייבר
ע״ה
תשס"ד, הר המנוחות
בת הרב חיים שניאור זלמן שרייבר אשת הרב חיים יעקב רפאל ז"ל עמדה לצד בעלה כל שנות חייו ברוסיה בצרפת ובאה"ק נזדככה מתוך יסורים
נפטרה בשנת ה תשס"ד הר המנוחות
מרת
שיינה בתיה פלדמן
ע״ה
תשס"ב, הר הזיתים
x
מרת שיינה בתיה פלדמן
ע״ה
תשס"ב, הר הזיתים
בת הרב התמים ר' ישראל פלדמן. אשת הרב התמים ר'שמריהו ז"ל זכתה להתייחסויות רבות מהרבי ולברכותיו לבריאות ולאריכות ימים. היחידות האחרונה שלה אצל הרבי, בלוויית בעלה, הייתה בחורף תשמ”א. ביחידות זו ביקשו עצה וברכה מן הרבי לבריאותם והציגו לפניו דוחות רפואיים. הרבי הרכיב את משקפיו, עיין בניירות ואמר:”“איך בין נישט קיין דאקטער, אבער איך ווייס רז איך דררף האבן געזונטע חסידים...” אינני רופא, אך אני יודע שאני צריך חסידים בריאים
נולדה ביום יז שבט תרע"ב בעיר נעוול ונפטרה בשנת תשס"ב הר הזיתים
מרת
פייגא רבקה גורקאוו
ע״ה
תשטו, רוסיה
x
מרת פייגא רבקה גורקאוו
ע״ה
תשטו, רוסיה
אשת הרב התמים ר' מאיר ז"ל
נפטרה בשנת תשטו מנ"כ רוסיה
מרת
מרים שוסטערמאן
ע״ה
תש"ל, מונטיפיורי, ניו יורק
x
מרת מרים שוסטערמאן
ע״ה
תש"ל, מונטיפיורי, ניו יורק
בת הרב צבי שוסטערמאן. אשת הרב יעקב הלוי שו"ב ז"ל
נפטרה בשנת התש"ל מונטיפיורי, ניו יורק
הרה"ח
אפרים שמואל לוין
ע״ה
תרצ"ג, רוסיה
x
הרה"ח אפרים שמואל לוין
ע״ה
תרצ"ג, רוסיה
בן הרב יוסף לוין
נפטר בשנת תרצ"ג מנ"כ רוסיה
הרה"ח ר'
אברהם ליסון
ע״ה
תשע"ט, כפר חב"ד
x
הרה"ח ר' אברהם ליסון
ע״ה
תשע"ט, כפר חב"ד
הרב ליסון ע"ה היה דוגמא של חסיד מקושר ועובד ה'. ניחן בכשרון נגינה ייחודי, קירב רבים לתורת החסידות באמצעות שיעוריו בחסידות, שירתו וניגוניו, ודוגמא של חסיד אמת.
מרת
שרה הרשקוביץ
ע״ה
תשע"ט,
x
מרת שרה הרשקוביץ
ע״ה
תשע"ט,
אמו של הרב מיכאל אוישי, שליח חב"ד בעיר קאלוגה שברוסיה
הרה"ח
נחמיה מדוברזונה מסמילאן
ע״ה
תריב,
x
הרה"ח נחמיה מדוברזונה מסמילאן
ע״ה
תריב,
בן הרב אברהם בירך מסמילאן היה חתנו של הרב חיים אברהם בן כ"ק אדמו"ר הזקן, נולד טו שבט תקמ"ח ונפטר טו שבט התריב
הרה"ח
אברהם ליסון
ע״ה
תשע"ט, הר הזיתי
x
הרה"ח אברהם ליסון
ע״ה
תשע"ט, הר הזיתי
הרב ליסון ע"ה היה דוגמא של חסיד מקושר ועובד ה'. ניחן בכשרון נגינה ייחודי, קירב רבים לתורת החסידות באמצעות שיעוריו בחסידות, שירתו וניגוניו, ודוגמא של חסיד אמת.
מתולדות חייו
הרב אברהם ליסון (יליד שנת תרפ"ג, 1922), מזקני חסידי חב"ד, היה משפיע בבית הכנסת 'נחום יצחק' בכפר חב"ד. כיהן בתפקידים חינוכיים שונים בהנהלת בית הספר של רשת אהלי יוסף יצחק בזרנוגה, ומוקדם יותר - משפיע בישיבת תומכי תמימים פקינג.
נולד בי"ב חשוון תרפ"ג בעיירה הליטאית פונוביז' לאביו הרב שמואל צבי הירש ליסון ואמו הרבנית יענטא, ונקרא על שם סבו הרב אברהם ליסון, חתנו של ר' שמואל צבי חסיד הצמח צדק, וגיסו של ר' שמחה גינזבורג.
בצעירותו, למד בישיבה המקומית אצל הרב יוסף שלמה כהנמן, והיה אחד הבודדים מתלמידי הישיבה ששרד את מאורעות השואה.
בכ"ט סיון תש"א עזב את משפחתו בגפו וברח לרוסיה, שם התחבר לחסידי חב"ד והמשיך לברוח יחד איתם לעומק רוסיה בכיוון העיר סמרקנד, שם נכנס ללמוד בסניף ישיבת תומכי תמימים המקומית. בשנת תש"ו הצטרף לבריחה הגדולה של חסידי חב"ד והצליח להבריח את הגבול תחת זהות פולנית בדויה.
הוא הגיע למחנה המעבר פאקינג, שם התמנה כמשפיע הישיבה שהוקמה.
בהמשך, הגיע לתחנת המעבר בברינואה שבצרפת, שם נשא חן בעיני המשפיע החסידי הרב שלמה חיים קסלמן ששידך אותו עם בתו יהודית. החתונה התקיימה בלא נוכחות הוריו שנספו בשואה, ותקופה קצרה לאחר מכן הזוג הצעיר קיבל הוראה מאדמו"ר הריי"צ לעלות לארץ הקודש ולהימנות על גרעין המייסדים של היישוב החב"די החדש כפר חב"ד.
לפרנסתו, החל לעסוק כמחנך, ובהמשך התמנה כחבר הנהלת בית הספר של רשת אהלי יוסף יצחק ביישוב זרנוגה.
במשך שנים רבות יצא למבצע תפילין ואייש באופן קבוע את העמדה שהוקמה בתחנה המרכזית (הישנה) בתל אביב.
הרב ליסון ניחן בכשרון נגינה ייחודי, ובמקביל לעבודתו ברשת אהלי יוסף יצחק ובפעילות החב"דית ברחבי הארץ, השתתף בערבי חב"ד רבים שם קירב רבים לתורת החסידות באמצעות שירתו העריבה.
כאשר הרב יוסף יהודה מרטון ייסד בשנת תשכ"ג את המקהלה החב"דית הראשונה, הצטרף למקהלה, והיה אחד מהבעלי-מנגנים הבולטים בה.
בחודש סיון תשמ"א הגיע לבקר בחצר הרבי, ומספר ימים לפני קיומו של הראלי לכבוד חג השבועות ביקש ממנו הרבי שיופיע בפני הילדים, ובאם הדבר אפשרי - שיתחיל את ההופעה שלו אחרי שהרבי יצטרף לכינוס. הרב ליסון קיבל על עצמו להשתתף בכינוס והופיע בפני הרבי, והרבי חייך בזמן ההופעה שלו ומחא את כפיו, והראה שביעות רצון רבה משירתו.
הרב ליסון נוהג למסור שיעורי חסידות בסגנונו הייחודי בספרי 'לקוטי תורה' ו'תורה אור' בבית הכנסת 'נחום יצחק' בשיכונים בכפר חב"ד.
הותיר אחריו את בנים נכדים ונינים.
הותיר אחריו את ילדיו: ר' שמואל צבי מכפר חב"ד, ר' יום טוב ממונטריאול, השליחה גב' רבקה שילדקרויט מחיפה, ר' יוסף יצחק מנחלת הר חב"ד, גב' שטערנא אלפרוביץ מכפר חב"ד, השליחה גב' חנה שמולביץ מבית שאן והשליח הרב שלמה חיים משכונת כרמל מערבי בחיפה.
מרת
מאשע רבקה נעמאנאוו
ע״ה
תשמ"ד, הר הזיתים
x
מרת מאשע רבקה נעמאנאוו
ע״ה
תשמ"ד, הר הזיתים
בת הרב משה נעמאנאוו
נפטרה בשנת התשד"מ הר הזיתים
מרת
בתיה רבקה זימצובסקי
ע״ה
תשנ"ו, הר הזיתים
x
מרת בתיה רבקה זימצובסקי
ע״ה
תשנ"ו, הר הזיתים
בת הרב זלמן לייב זימצובסקי.
נולדה הושע"ר התרנ"ו בעיר נעוועל ונפטרה בשנת התשנ"ו הר הזיתים
מאפשרים לכם לקבל
