מנהג-בית-הרב להדליק לשבת תשובה 'תשובה ליכט' (='נר תשובה'). את הנר דייקו לעשות משעווה. הרבי התבטא ש"מנהג חב"ד להדליק שלושה נרות תשובה" (תורת מנחם תשמ"ב ח"א ע' 67). בשבת שובה יש להחליט החלטות טובות: להוסיף בכל ענייני העבודה בתורה, עבודה וגמילות-חסדים (כולל גם צדקה בשבת – על-ידי הכנסת אורחים בסבר-פנים-יפות וכיו"ב). בשבת שובה דורש הרב מהלכות החג, "והעיקר – לדרוש ולהורות להם דרכי ה' וללמד להם המעשה אשר יעשון, ולא כמו שנוהגין עכשיו". עורכים קידוש לבנה במוצאי יום כיפור ולא במוצאי שבת זו. בשנת תש"נ עורר הרבי על עריכת התוועדויות של שמחה במהלך השבת ובמוצאי שבת. * במשך השנים עורר הרבי על כך שבעשרת ימי תשובה יש לעסוק בלימוד הלכות ימים אלו באופן שהדברים יהיו חקוקים בזכרון, מכיון שריבוי הלכות שונות חלים בימים אלו (ש"פ וילך תשנ"ב). בימים אלו שהינם ימים כללים, (יום ראשון כנגד ימי ראשון של כל השנה וכו') יש לדאוג לסיפוק צרכי היום במשך כל השנה כולה על ידי עיון בצרכי היום בכל יום ויום. בימים אלו ניתן לומר תהלים גם בלילה, בשונה מכל השנה בה נוהגים שלא לומר תהלים משקיעת החמה. (קובץ התקשרות, הרב יוסף שמחה גינזבורג)