בעיצומו של גל הטרור: רבני חב"ד מסיירים בחברון ● תיעוד

"מאז תקופת הסכם אוסלו, שהוא שורש כל רע ואם כל חטאת, יש כאן, בחברון, ארגון טרור שמנהל מלחמה ומבצע טרור. זה ייעודו של ארגון טרור, זה מה שהוא יודע לעשות, וזה מה שהוא אכן עושה. זה שלא החליטו להכריע אותו - זה גם ברור. ולכן גם ברור מה שיצא בתווך, שבאין מפריע הטרור צמח. הטרור היכה שורשים: נטע, הסיט וחינך לשנאת יהודים וטרור, כבר למעלה מעשרים שנה. עשרים שנה וזוהי בהחלט כבר תקופה של דור. אל לנו להיות מופתעים מהתוצאה. עשרים שנה לא עשו כלום, ההסתה הכתה שורשים והנה התוצאה", כך פתח נועם ארנון, מאנשי היישוב היהודי בחברון, את דבריו הנוקבים בפני חברי בית-דין רבני חב"ד שעלו ובאו לחברון לרגל יום היארצייט לרבנית הצדקנית מרת מנוחה רחל ע"ה.
ארנון היה נשמע כאוב במהלך הפגישה המיוחדת עם רבני חב"ד שנערכה בשבוע שעבר בבית-הכנסת האדמו"ר האמצעי בחברון, עיר האבות, שהפכה לצער כולנו לבירת הטרור של החמאס. משם יצאה כמות המחבלים הכי גדולה בגל הטרור האחרון, שלא פוסק לרגע מאז חודש החגים.
"שורש כל האסון שמדינת ישראל החליטה לנטוש את ארץ-ישראל ולהביא את שלטון הטרור של אש"ף. בפעם הראשונה שמדינה נותנת לגיטימציה לארגון טרור ונותנת לו שטח ומעמד בין-לאומי ונשק", המשיך ארנון וחשף עובדה מדהימה: "לערבים בחברון אין שום קשר ושום זיקה לאש"ף. זה ארגון שקם על-ידי פליטים בעיקר - וערביי חברון מעולם לא היו פליטים. הם לא ידעו על מדינה פלסטינית, הם בכלל לא ידעו שהם פלסטינים ולכן כשהם שמעו על הכוונה להעביר אותם תחת שלטון אש"ף, הם התחננו שלא יעשו את זה. הם שלחו משלחות רבות לממשלה, לצבא ולמינהל האזרחי. גם אליי הגיעו משלחות שהתחננו שלא נגרום את האסון הנוראי הזה – גם עבורם. צריך להבין שאש"ף מבחינתם זה דבר מושחת וחסר כל בסיס. בנוסף לכך, גם הם לא רצו בטרור. הם ידעו שיהיה שלטון טרור ולצערנו הרב המדינה לא שמעה להם והחליטה לממש את האסון הזה ולהביא את אש"ף ולהשליט אותו על הערבים בחברון ובכלל על כל השטח פה".
"פעילות בעניין תראה לממשלה
ולמי שעומד בראשה, שיש מי
שאכפת לו מהעניין, גם אם הוא
לא מתגורר בחברון. המתחיל
במצווה אומרים לו גמור"
ארגון המשיך בדבריו: "ערביי חברון ראו שהמדינה נוטשת אותם ובחרו באפשרות השלישית – חמאס: מבחינתם ארגון אסלאמי ולא מושחת כמו אש"ף. משם ואילך, הטרגדיה פשוט גידלה את עצמה. אחרי 20 שנה שהם מצד אחד תחת שלטון של אש"ף שהוא מטיף לטרור ומצד שני מזוהים עם החמאס שהוא ארגון אסלאמי קיצוני, טרוריסטי ואנטישמי. הסיטואציה הזו הצמיחה דור של טרור. אחרי 20 שנה אין מה להתפלא, כי זה מה שבדיוק מה שהיה אמור לקרות וזה בדיוק מה שקרה".
הניתוח של ארנון, שחי "כל אבן" בעיר הזו, מדהים ומזעזע כאחד. "חברון היא בירת הטרור. וודאי שהיא בירת הטרור, כי מדינת ישראל הכניסה אותם בתוך המלכודת (גם חמאס וגם אש"ף). כאילו הכניסו אותם למלכודת עם שני זרועות שאחת סוגרת על השנייה. הכול תוצאה של הנטישה והבגידה הישראלית. המציאות עכשיו שהטרור מתפרץ כאן כל הזמן. כל יום יש פיגוע, או ניסיון פיגוע, אם זה בחברון, או שזה יוצא מחברון למקום אחר ברחבי הארץ".
"לא נותנים אופציה"
"אז מה עושים?!", שאל ארנון בכאב, "בעבר עם-ישראל ידע תקופות של מלחמות ושל טרור בארץ-ישראל. תמיד המנהיגות אמרה שאם לא מצליחים לבטל את הטרור, או למנוע אותו לגמרי, לפחות נדאג שנצא ב'רווח' מהתהליך הזה, כלומר שנצא יותר חזקים, שנדאג שהטרור לא ירוויח, אלא יפסיד. זה גם סוג של הרתעה.
"אחרי כל מלחמה, מדינת ישראל יצאה יותר חזקה, כי המנהיגות דגלה בשיטה של התחזקות ובניה, ואילו היום זה לא קיים. אין שום שינוי לטובה במפעל ההתיישבות בחברון, ולהיפך. בשנים האחרונות יש רק תהליך של פינוי יהודים: 10 משפחות מ'בית השלום', 10 משפחות מ'בית עזרה', 2 משפחות ועוד כמה מקרים וגם הבתים האחרונים שפונו באחרונה לאחר שנרכשו כחוק. כל הזמן רק פינוי והחלשה של היישוב.
"הממשלה לא נותנת ליישוב היהודי בחברון שום אופציה לבניה ושום אפשרות התרחבות, או אפילו שמירה על המצב הקיים. מה שקורה בפועל זה שיש פה הקפאה. היישוב מתבגר וזה דבר טבעי שילדים מתחתנים, עוזבים את הבתים, ויוצאים. לאט-לאט כמות היהודים בחברון הולכת ויורדת. היישוב הולך ומזדקן, ומתנוון. הוא לא יוכל לשרוד כל זמן שלא מאפשרים ליישוב לגדול, הוא פשוט לא יוכל לשרוד. ולכל זה אחראית 'ממשלת ימין', במרכאות כפולות ומכופלות.
"זאת ממשלה שאין לה כיוון, אין לה דרך. היא לא מתמודדת עם הטרור, היא לא מתמודדת עם שום שאלה יסודית. היא מנסה להעביר את הזמן. אפילו דבר שהיה מובן מאליו – שכשיש טרור מרחיבים את התיישבות – לא קורה.
"חוץ מהבעיה המדינית, יש פה גם בעיה אנושית. איפה זכויות האדם של היהודים בחברון? שוללים מיהודים זכויות אדם נורמאליות, בסיסיות, של רכוש, של קניין, של רכוש, של בעלות, מתעלמים ומונעים את כל הזכויות האלו.
"אז יש פה בעיה מכל הכיוונים: גם הבעיה הביטחונית, גם הבעיה היישובית וגם הבעיה האנושית. מכל היבט שתרצה יש פה התנהגות בלתי-אפשרית מצד הממשלה זה פשוט לא-ייאמן".
זועקים לעזרה
לא סתם כתבתי מאמר תחת הכותרת 'חברון זועקת לעזרה'. היו פה כמה חברים ביישוב שכעסו עליי למה אני משדר מצוקה נואשת, לכאורה. אבל זה לא ביטוי לייאוש, כי מי שמיואש כבר לא זועק לעזרה, אני לא מיואש. אני כן חושב שיש פה מצב נוראי שצריך לזעוק לעזרה ואני חושב שיש לו תיקון, לכן אני זועק.
"מי שלא זועק בזמן הזה – הוא מתעלם. כמו שיש שלא נדע אנשים שמתעלמים מסימפטומים עד שכבר אין תיקון לגוף. אז מוכרחים להדליק את הנורות האדומות וכשיש סימפטומים מדאיגים, אז לזעוק ולהעלות אותם ולהציף אותם כדי לדרוש תיקון, לזעוק לתיקון. אנחנו דורשים מהממשלה תיקון, דורשים את זכותנו ההיסטורית, היהודית והאנושית.
"לא ביקשנו שהממשלה תבנה 'ותבזבז' על זה כסף (למרות שראוי לעשות את זה, ועל ידה), אבל לפחות שתיתן רשות לבנות, שתיתן רשות לקנות. היה ראוי שהממשלה בעצמה תקנה ותבנה ותפתח את חברון. חברון היא עיר האבות, היא לא שלנו; היא של עם ישראל. פה השורשים של ארץ ישראל. היא צריכה לדאוג לביסוס המקום שמחזיק את הזיכרון הזה ואת הבסיס, את השורשים האלו. לפחות שתיתן למי שרוצה לעשות את זה; לפחות שתיתן אישור".
בשלב זה פנה ארנון בקריאה אישית לרבני חב"ד: "אני יודע שתנועת חב"ד, היא תנועה של מסירות נפש, היא תנועה שאומרת את האמת, היא תנועה של מאבק. קודם כל יש לה, לחב"ד, השפעה. דבר שני, יש לה השפעה גם במפלגות ויש לה השפעה גם על ראש-הממשלה. אני חושב שראש-הממשלה חייב לחב"ד את הבחירה הראשונה שלו ויש ודאי משקל מוסרי ומשקל ערכי להקשבה מצידו. אנחנו פונים לכבוד הרבנים שיעוררו וידרבנו פעילות לחיזוק היישוב היהודי בחברון. כשכואב צועקים - לכן אני צועק. אני חושב שזה כואב לכולם.
"כל הדיבורים על שתי מדינות
צריכים להיפסק מייד! על המנהיגים
להשמיע דברים ברורים שארץ
ישראל שייכת לעם ישראל!"
"פעילות בעניין תראה לממשלה ולמי שעומד בראשה, שיש מי שאכפת לו מהעניין, גם אם הוא לא מתגורר בחברון. המתחיל במצווה אומרים לו גמור: הרבנים עשו כאן צעד חשוב, בעצם ההגעה לכאן בימים טרופים אלו.
"בהשגחה פרטית ובצירופי מקרים אלוקיים, בדיוק בשבועות האחרונים נמצאה מפה של בית העלמין חב"ד. אני כתבתי ונתתי הרצאה לא מזמן על בית העלמין ואף כתבתי על זה מאמר לפני שנה שנה וחצי. בכל המקורות שהזכרתי ותחקרתי, לא ידעו על קיומה של המפה הזאת.
"אני חושב שהתגלית היא עוד צעד שבא לחזק את הקשר בין חב"ד וחברון. לא סתם החסידות התעוררה והגיעו לפה מאות חסידים וכבוד הרבנים החשובים. כנראה שיש זמן ועת וצורך השעה. כמו שהאדמו"ר הרש"ב קנה את בית רומנו, כמו שהאדמו"ר האמצעי העלה את החסידים לחברון וכמו שהרבי נלחם נגד כל הנסיגות - כנראה שיש איזה מקום מיוחד דווקא לחב"ד, לעזור ברגע כזה שצריכים אותם!".
קריאה נוקבת לממשלה
את דבר הרבנים הביא הגאון החסיד הרב מנחם-מענדל גלוכובסקי, רב קהילת חב"ד ברחובות וסגן מזכיר בית-דין רבני חב"ד:
"רואים שבמערת המכפלה הגויים מתנכלים בעיקר לקבר יצחק אבינו. לא נתנו לנו להיכנס לשם. אומנם הוא נמצא בכל מקום אבל יש מה שנקרא היכל יצחק, אולם יצחק, ואנחנו יודעים שחז"ל אומרים שלעתיד לבוא, דווקא על יצחק ייאמר ויהיה הדגש "כי אתה אבינו".
"יש שיחה שהרבי מדבר על המסירות נפש של יצחק. בדרך כלל כשמדברים על מסירות נפש של יצחק, עולה למחשבה מיד עקידת יצחק, אך בשיחה הזו הרבי דיבר דווקא על פרט אחר של מסירות נפש של יצחק, על כך שהלך וחפר בארות. לחפור באר זאת לא הייתה עבודה פשוטה, ועם כל הטרחה, אחרי שהוא חפר את כל הבאר, באים הפלישתים ולוקחים את הבאר. אך יצחק לא מתפעל, הוא הולך וחופר באר שניה, ושוב פעם הפלישתים באים, אחרי כל הטרחה והיגיעה; שיטנה, ולוקחים את הבאר. והרבי אמר: "אחרי פעמיים שאתה חופר באר, אתה משקיע את כל הכוחות, והפלישתים לוקחים ונהנים מן ההפקר - ללכת ולחפור באר שלישית כאן צריך מסירות נפש בשביל לעשות את זה".
אנחנו קשורים לבאר השלישית, רחובות, ואני רוצה לומר קודם כל לתושבי חברון: חופרים בארות והפלישתים, הגויים שסביבנו.. מנסים כל באר שאנחנו חופרים לא לתת, ומשקיעים דמים תרתי משמע, ובכל זאת פעם אחר פעם ממשיכים לחפור.. לא צריכים להתפעל. הרבי לימד אותנו 'כי ביצחק'; 'כי אתה אבינו', אתה עיקר האב לגבי הגאולה האמיתית והשלמה, להמשיך לחפור ולהמשיך לפעול..
"באנו לכאן, חברי בית דין רבני חב"ד ורבים מאנ"ש, לא רק בשביל להתפלל על הציון של הרבנית מנוחה רחל, עליה השלום, אלא גם כדי להצהיר הצהרה באוזני כל תושבי ארץ ישראל, ויותר מזה באוזני חברי הממשלה: חייבים לאפשר את הרחבת היישוב של חברון, לתת להשתמש בכל הבתים שברשותנו ושבעתיד יהיו ברשותנו בעזרת ה'. אנחנו גם כן מוחים על אוזלת יד שיש בעניין של בטחון תושבי ארץ-ישראל. הגיע הזמן להראות את היד התקיפה שצריך להיות בשביל ארץ-ישראל ובשביל כל תושבי ארץ-ישראל.
"אנחנו צריכים לעשות את הפעולות שלנו - בתפילות, אמונה ובטחון. זה ברור שכל פעולה, שכל מעשה טוב וכל דיבור טוב, מחשבה טובה - כמו שהרמב"ם כותב שזה יכול להכריע את הכף ויביא את הישועה וההצלה, אבל יחד עם זה אנחנו חייבים לפעול, זה כמו הקפיצה של נחשון בן עמינדב לתוך הים. הרבי אמר שיש בטחון של נחשון. היתה כת שאמרה להתפלל, אבל הקדוש ברוך הוא אמר "דבר אל בני ישראל וייסעו". צריכים גם בטחון אבל גם בעשיה, צריך גם את הקפיצה של נחשון. צריך את השילוב של שני הדברים האלו. אנחנו צריכים לבטוח בה' ולעשות את כל הפעולות מה שהרבי לימד אותנו לעשות להגביר את הטוב, להגביר את האור, הרבי קרא למבצעים מבצעים לשמירה והגנה והצלה לעם ישראל, אבל יחד עם זה הרבי גם לחם ולוחם את המלחמה, מלחמת ה', של שלמות הארץ, ומדבר דברים ברורים, וכל מה שאנחנו רואים היום הרבי חזה מראש ודיבר על כך בצורה הכי ברורה לפני שנים רבות. יש אומרים דברי נבואה ויש שיגידו חכם עדיף מנביא, אבל רואים בעיניים איך הכל הכל הרבי צפה מראש וכל מה שאמר והזהיר התקיים.
לכן אנחנו צריכים גם כן לדבר דברים ברורים. כל הדיבורים על שתי מדינות צריכים להיפסק מייד! על המנהיגים להשמיע דברים ברורים שארץ ישראל שייכת לעם ישראל!
"לצערנו הרב לא צריך להיות
היום חסיד ומקושר בשביל לראות
במוחש, איך כל ויתור, או הקלה
לאויב והאוכלוסייה התומכת בו מובילים
באופן ישיר לפגיעה ביהודים ר"ל"
הדברים האלו הם בתמצית דמנו ונשמתנו ואנחנו לוקחים כוחות מהיום הזה, זה יום שמחבר אותנו עם יישוב ארץ ישראל. אדמו"ר האמצעי שלח את בתו הרבנית מנוחה רחל כדי להתחיל את היישוב החבד"י בחברון, בארץ ישראל. לחזק את היישוב בארץ ישראל כפשוטו.
"אנחנו מציינים ארבעים שנה מהשליחות שהרבי שלח שלוחים לארץ ישראל בי"א שבט תשל"ו. אני זוכר משפט שהרבי אמר באותו מעמד: "לא מספיק לתמוך בארץ ישראל רק בכסף, אני רוצה לשלוח נציגים שייצגו אותי כדי ליישב את ארץ ישראל בגשמיות וברוחניות".
אני יצאתי בקבוצה השלישית, בפורים קטן תשל"ח, והרבי התבטא אז בין היתר כי כפי שאדמו"ר הזקן אמר שהזכות של חיזוק היישוב בארץ ישראל היא שעמדה לו בי"ט כסלו, כך גם זכות השלוחים ששלח לארץ ישראל עמדה לו, לרבי. (זה היה בקשר להתקף הלב של שמיני עצרת תשל"ח).
אנחנו צריכים לדעת את השליחות שלנו. לחזק את עם ישראל. לעודד אותם ללכת לזכות יהודים בתורה ובמצוות, הפצת היהדות, הפצת המעיינות, להכריע את הכף לידי ישועה והצלה, ובד בבד לדבר דברים ברורים כלפי מה שקורה בסביבה שלנו. לדבר בגאון ובגאווה ובתוקף שארץ ישראל שייכת לעם ישראל, בלי להתבייש לומר ולהכריז זאת. ויהי רצון שכבר נזכה בזכות ההתכנסות הזאת, ובזכות כל המצוות וזיכוי הרבים, ובזכות כל 'ההקהלים', לביאת משיח צדקנו במהרה בימינו ממש".
יחס מחפיר
את דבר שלוחי חב"ד בעיר האבות, הביא השליח הרב דני כהן. "ראשית, ברצוני להודות לרבנים שפינו שעות ארוכות מלוח הזמנים העמוס על מנת להגיע לחברון, להזדהות ולהשתתף באירוע. יחסם של רבותינו נשיאנו לעיר הקודש חברון ידועה ומפורסמת. מעניין לציין שמלבד החשיבות הרבה שיחסו ללימוד והפצת החסידות בעיר האבות, רבותינו נשיאנו הדגישו עד כמה חשובה ההתפתחות הגשמית של העיר. אנחנו מוצאים ציטוטים מופלאים מהרבי הרש"ב נ"ע והרבי הריי"צ נ"ע על החשיבות לבנות ולקנות בתים בחברון ובוודאי רצונם לראות בפיתוח ושגשוג המקום.
"מאז שהצטרפנו למשפחות נחשון ועטיה שי', בשליחות בעיר האבות, לפני כ-14 שנה, שמנו לנו כמטרה לעסוק גם בתחום זה. לצערנו ככל שעובר הזמן יחס השלטונות לעיר חברון בכל הנוגע להנ"ל נהיה יותר ויותר קשה, פשוט מחפיר. דברים פשוטים ואלמנטריים, כמו תיקון בורות בכבישים וצביעת מעקות מלאות חלודה, הם נושאים לדיון אינסופי ומתיש במסדרונות הממשלה והמנהל האזרחי ואין כאן המקום להאריך בדבר המצער.
"גם בתחום הביטחוני, גישת המערכת רחוקה כמזרח ממערב מגישת הרבי נשיא דורנו. לצערנו הרב לא צריך להיות היום חסיד ומקושר בשביל לראות במוחש, איך כל ויתור, או הקלה לאויב והאוכלוסייה התומכת בו מובילים באופן ישיר לפגיעה ביהודים ר"ל.
"תפקידנו העיקרי של השלוחים לעיר האבות, הוא לעסוק בהפצת היהדות וקירוב לבבות החיילים הרבים המשרתים כאן באזור, ואכן אנו עוסקים בזה ורואים ב"ה הצלחות וגדולות והערכה עצומה מצד המערכת הצבאית לפעילות חב"ד בחברון. אך במציאות המטורפת והמתדרדרת לצערנו, אנו לא יכולים למשוך ידינו מעיסוק גם בנושאים הקשורים לקהילת יהודי חברון ומניעת מצב של פיקוח נפש ה"י.
"חשוב שהרבנים, חברי הבית דין וראשי הקהל, ישמעו מכלי ראשון ממנהיגי היישוב היהודי את המצב לאשורו וינסו ככל יכולתם לפעול לשנוי בכלים שבהם יחליטו להשתמש. ויהי רצון שלא נזדקק לכל הנ"ל ובקרוב ממש נקבל פני משיח צדקנו עת יבוא לעורר ישני חברון בגאולה האמיתית והשלימה והרבי בראשנו!".
בסיום המפגש סיירו הרבנים בעיר האבות. תיעוד מהסיור הגיע לידינו.
