משפחת זילבר יושבת 'שבעה' בבני ברק רחוב לוחמים (שמעיה) 36 קומה 4 עד יום שישי בשעה 13:00. שחרית 8:15, מנחה 5:30, מעריב בזמנה
אמירת תהילים
מנחם מענדל בן שרה
יקיר בן מזל
שטערנא בת רחל דבורה
שרה בת פייגא
לוי יצחק בן צירל
דוד בן דרויזא
שולמית בת שרה
איתן יעקב בן טלי
אסתר הניה בת לאה
סלטנה בת מימה
יהודית ברוריה בת רות
לאה בת אסתר
חנה בתי'ה בת חי'ה מושקא
רוחמה יענטא בת רחל
שרה שפרה בת מרים גוטא
יאנה בת קרולה ססיליה
שניאור זלמן בן דאברושא
סרטים חינוכיים לילדים?!
אילוסטרציה. לצילומי הסרטים אין בהכרח קשר לנאמר במאמר
בשנים האחרונות אנו חוזים במבול של סרטי ילדים "חינוכיים" מצחיקים ומקוריים. האם זה מה שאתם רוצים שילדים יראו? * גם בהפקות באמת מושקעות ומותחות, לא מצליחים המפיקים (למעט בסרטים ספורים) להתאפק ונותנים לאחד השחקנים את תפקיד הטמבל. תוך זלזול מעמיק באינטלגנציה של הצופים. שמעוניינים בסרט מתח ולא בשחקן אידיוט שנראה כמו משוגע.
"אחדות אמיתית אין פירושה שאני אעשה מה שאני רוצה ואתה תעשה מה שאתה רוצה ולא נריב; אחדות אמיתית פירושה שכולנו נחתור לעבר מטרה אחת ומאוחדת שעליה מצביע מצביא אחד ומאוחד. בנוגע לסגנון הפעילות יתכנו חילוקים, ואכן זה תלוי ב"חב"ד שעל אתר" ותנאי המקום ואנשיו "כפי "שעיניו של הדיין רואות", אך בנוגע לתוכן ואופי הפעילות הכללית אסור שיהיו חילוקי דעות! ● מאמר מאת הת' לוי יצחק ליברוב, בנו של השליח בפלטבוש הרב שניאור זלמן ליברובלמאמר המלא
חבדניקית יקרה, שליחה של הרבי: לאחרונה, התחילו בירושלים בפעילות חדשה הפצת המעיינות חוצה, לבנות חרדיות מבית יעקב. הפעילות הזאת כוללת התוועדויות בתאריכם חסידים ושיעור תניא קבוע.
לא אחדש כלום בשורות הבאות אבל זה מרגיז אותי, כגולש נאמן שלכם. בכל פעם שאני קורא את העיתונים החרדים, אני רואה כתבות שקראתי רק אתמול ב-COL. פעם המודיע, פעם המבשר ופעם משפחה. התרגלתי. אבל היום קראתי באתר בחדרי חרדים, קטע מעניין מהטור של נחשוני, שעוקץ את היומונים החרדים שגנבו תמליל של ראיון של COL עם שליח חב"ד ליד האיטי. ומה הכי מרגיז? שהמבשר כותב "בראיון להמבשר" והמודיע כותב "בראיונות לתקשורת". צירפתי את הכתבות מהמודיע והמבשר ואת הטור של נחשוני
יש לנו כאן דוגמא קלאסית למלחמה של העיתונות באתרי החדשות, מלחמה שנובעת מפחדה של העיתונות מכוחם של האתרים ומרצונה לשמר בידיה את המונפול על החדשות, שכן אחרת היא תיהפך ללא רלוונטית ולא יהיה בה צורך. תגובה למאמר המערכת בעיתון כפר חב"ד בשבוע האחרון
בידיים רועדות ובלב מרוסק אבוא בזה בשורות הבאות לכתוב מעט מן המעט מאישיותה המדהימה של אמי המיוחדת והצדקנית מרת חדוה פריידא טייכמן ע"ה. לא, אין כוונתי הפעם בדברי הספד או "זכרון להולכים" גרידא. כוונתי במאמר זה אינו רק לבטא את האהבה והגעגועים העזים לאמא (שזהו לכאורה ענין פרטי ומשפחתי), אלא בזה הנני בא לקיים את דברי החכם מכל האדם "והחי יתן אל לבו". באשר, באם אפי' כמה מן הקוראים היקרים יתעוררו במעט מאישיותה הגדולה של אמא ע"ה ויתנו אל לבם – יהא זה לעילוי נשמתה והי' זה שכרי... ● השליח בקפאטים הרב מנחם מענדל טייכמן נפרד מאימו הגב' חדוה פרידא טייכמן ע"ה למאמר
"אם להישען על ניתוח של השפעת הרשת על קהילות, אין ספק כי קהילה חב"דית חזקה, היא קהילה הפעילה ברשת. מההיבט של הפצת מעיינות התורה, ברור היתרון של האינטרנט" ● "הרבי ציין בשיחה משנת ה'תשמ"ד, בנוגע למחלוקת האם ללמד תניא ברדיו, כי הרדיו הוא לא רק כלי נייטרלי, שניתן להשתמש בו לחיוב או לשלילה, אלא כל בריאתו של הרדיו הייתה לצורך גילוי רעיונות פנימיות התורה" ● "האינטרנט מציע ארגז כלים גדול יותר מהרדיו בכל הנוגע להפצת המסרים. מכאן אין סיבה שלא לראות באינטרנט, כדברי הרבי, "כוח אדיר" שהקב"ה הכניס בטבע "בשביל ישראל" ● ד"ר יחיאל הררי במאמר דעה ל-COLלמאמר
מהי אחדות? ומי הם החיצוניים ומדוע האחדות רק לחצוניים? מהו פילוג? מי הם הפנימיים? ומי הם המנסים לעשות פילוג? ומדוע נצרכת כ"כ האחדות בין החיצוניים לפנימיים?
"מכתב זה נכתב כמה ימים אחרי האסון הכבד אולם עכשיו אולי הזמן לפרסם ולעודד כי אנחנו שוב נמצאים באותו יום מצמרר, שנה אחרי" ● מכתב למשפחות הולצברג-רוזנברג שנכתב ע"י בת למשפחת שליחים באירופה
התרגשות ניכרת על פני התמימים, מהבוקר הם מחכים לרגעים הללו, שתיכף יבואו. בצד הדרך מטפס לו סנאי על העץ, לא מבין כלל את הרגע ואת משמעותו. הדחיפות מתגברות, ההתרגשות גוברת, הנה, עוד רגע...
אני אמא לילד מתוק המכונה "נער נושר" שסולק מהישיבה לצמיתות, נשאר בבית כמה שבועות בהם הוא לא היה מעוניין אפילו לשמוע על מסגרת חילופית ● חישבו על זה לרגע: יש נערים רבים משלנו שבגלל כל מיני סיבות נשרו והם זקוקים לנו שנעזור להם ● איך יתכן שאנו, שבכל הנושאים האחרים ובכלל בקירוב לבבות והחזרת בנים לאביהם שבשמיים משמשים דוגמא והשראה לכל העולם – לא נוקפים אצבע אמיתית ורצינית לעזור לאותם נערים - לילדים שלנו ● אמא לנער נושר במאמר כואב ל-COLלמאמר המלא
שמחת בית-השואבה בקראון-הייטס, השנה. למצולמים אין קשר לידיעה
ראיתי אותם. אב ובנו, איש ורעהו, אישה ורעותה. הם עמדו שם, לא ראיתם אותם, לא בתמונה הזאת, ולא באחרת. כי הם לא רקדו, הם עמדו שם, על קינגסטון פינת מונטגומרי, ושתקו...