יום זה, יום ההצלה כ״ח בסיון, לא היה ידוע רוב השנים וממילא לא צוין אצל החסידים כיום חג. רק עם פרסום סדרת האגרות קודש אדמו״ר הריי״צ בשנת תשמ״ג, נודע בציבור כי כ״ח סיון הוא היום בו הגיע הרבי לניו-יורק. במשך השנים שלאחרי תשמ"ג נערכו בסעווען-סעוונטי התוועדויות חסידים לרגל התאריך, היו שנים שהרבי אף התייחס לתאריך זה, וזכינו שכמה פעמים הרבי הגיה לכבוד יום זה מאמר חסידות. אך השיא היה ללא ספק בשנת תנש״א, בה מלאו יובל שנים להצלה המופלאה. וכדלקמן. ימים הסמוכים לכ"ח סיון תנש"א כבר לקראת שבת כ״ו בסיון, החלו להגיע אורחים רבים ל- 770 כדי לחגוג את כ״ח סיון במחיצת הרבי. מבעוד מועד נתלה על הקיר המערבי של בית המדרש שלט מאיר עיניים על עניינו של היום הבהיר כ״ח סיון. בהתוועדות השבת הזכיר הרבי פעמים רבות את נושא ההודאה על יציאה מבית האסורים ואיחל שבקרוב יהיו כל בני ישראל בני חורין, וכשתבוא הגאולה בודאי יביאו ריבוי עצום של קרבנות תודה. היו שמצאו בכך רמז להצלתו של הרבי בכ״ח סיון, וקישרו זאת לדברים שאמר הרבי בהתוועדות הראשונה שהתקיימה עם בואו לארצות הברית, כאשר דיבר בהרחבה על הנושא של ״ארבעה צריכים להודות״. השערה הזו קיבלה גושפנקא כשהרבי הגיה את דבריו בהתוועדות זו, וכך נאמר בסוף השיחה: ״מקריבים (לכל לראש) תודה על היציאה דכל בני ישראל ממאסר הגלות״ ובהערה 159 :״במכל שכן וקל וחומר מהיציאה ממאסר דאיש פרטי (להעיר מהשייכות לכ״ח סיון) 'ארבעה צריכים להודות [...] ועל אחת כמה וכמה היציאה דכל בני ישראל מהמאסר דכל ד' הגלויות לגאולה שאין אחריה גלות״. בימים שקדמו לתאריך המיוחד, עמלו חברי מערכת אוצר החסידים, על עריכת קובץ "כ"ח סיון – יובל שנים". תוכן הקובץ הקובץ מכיל למעלה ממאה עמודים, ובהם סקירה היסטורית קצרה על הפעילות שנעשתה למען הצלת הרבי והרבנית חיה מושקא, תיאור ונקודות קצרות מהתוועדות הראשונה של הרבי בארצות הברית, ראשי פרקים מתולדות הרבי. וכן – שיחות כ"ק אדמו"ר שנאמרו בקשר לט' אדר – בו הגיע אדמו״ר הריי״צ לארצות הברית בשנת ת״ש – ובקשר לכ״ח סיון, בעניין העבודה ב"חצי כדור התחתון" (ארה"ב), ועוד. כמו כן, לוקטו בקובץ מאמרי חסידות של כ"ק אדמו"ר שיצאו לאור בקשר לכ״ח סיון, וביניהם המאמר שהגיה הרבי בימים אלו, לקראת כ"ח סיון תנש"א – ד"ה כימי צאתך תשל"ח. הקונטרס יצא לאור ב'שער בלאט' של הרבי, כשתאריך השער הוא: "כ״ח סיון שנת חמשת אלפים שבע מאות חמשים ואחת לבריאה, הי׳ תהא שנת אראנו נפלאות, שנת הצדי״ק לכ״ק אדמו״ר שליט״א, יובל שנים לבואם של כ״ק אדמו״ר שליט״א, והרבנית הצדקנית נ״ע – יבחל״ח – לארצות הברית". כשהוכנס הקובץ אל הקודש, כמו כל קובץ או ספר שיוצאים לאור ע"י קה"ת – הורה הרבי להדפיסו ע"מ שיחלקו לרבים! ההפתעה הייתה גדולה, כיוון שהיתה זו הפעם הראשונה (ובמבט לאחור – היחידה), שהרבי הודיע שיחלק קובץ שכלול (לא רק ממאמרי חסידות ושיחות קודש, אלא גם) מסיפורים ועובדות היסטוריות ועוד. יום שני, כ"ח סיון תנש"א בשעה שמונה-ועשרה חזר כ"ק אדמו"ר מהאוהל, ובשעה שמונה וחצי ירד לתפילת מנחה. כשנכנס ניגנו "ופרצת" וכ"ק אדמו"ר עודד, אך כשעלה על הבימה לא הסתובבאל הקהל. אחרי תפילת מנחה פנה כ"ק אדמו"ר אל הקהל ואמר "מכריז זיין וועגן מעריב", והגבאי הכריז. כ"ק אדמו"ר ירד מהבימה וניגש למקומו הרגיל בעת חלוקת דולרים, והרב שנ"ז גורארי החל באמירת הברכה לרגל היום הבהיר. לאחר הברכה ובירכת הכהנים החל כ"ק אדמו"ר באמירת שיחה וביאר שהיום הוא יום זכאי. לאחר סיום השיחה הביאו לכ"ק אדמו"ר המים שהכינו לרחיצת ידים, וכ"ק אדמו"ר עלה על בימתו להתפלל תפילת ערבית. לאחר מעריב ניגש אל כ"ק אדמו"ר המזכיר ודיבר על סדר החלוקה. הגבאי הכריז בשם המזכירות שמכיון שהקונטרסים עדיין לא הגיעו יהיה כעת הפסק של רבע שעה ואז תתקיים החלוקה. בעת ההכרזה חייך כ"ק אדמו"ר חיוך רחב ואח"כ אמר שהיות והכריזו שיהיה הפסק, הרי חבל על הזמן, ולכן יעשו המשך (להשיחה). השיחה השני' ארכה כעשר דקות. בסיום השיחה החל כ"ק אדמו"ר בחלוקת הקובץ, בעטיפה אדומה, נתון בתוך מעטפה מפלסטיק מיוחדת ובה גם דולר לצדקה. החלוקה החלה בשעה תשע-ועשרים. לכמה חייך במיוחד. בערך בשעה אחת-עשרה וחצי לקח כ"ק אדמו"ר קובץ א' ושם תחת סידורו, וכעבור כמה דקות לקח קובץ נוסף והניחו מתחת הקובץ הראשון. אחרי כשלוש שעות של חלוקה, בערך בשעה שתיים-עשרה ועשרה, יצא כ"ק אדמו"ר בזריזות כשהוא מעודד את שירת ופרצת. ליד הדלת חילק לעוד כמה שלא קיבלו. למחרת, כשכ"ק אדמו"ר ירד לתפילת שחרית ניגן הקהל את הניגון התעוררות רחמים של הרה"צ ר' מיכל'ע מזלוטשוב, וכ"ק אדמו"ר עודד את השירה, זאת לפי המסופר בהקובץ שרק אתמול חולק, שכ"ק אדמו"ר לימד את הניגון עם בואו לארצה"ב. באדיבות ועד תלמידי התמימים העולמי