השנה הבעל"ט תהיה שנת תשע"ז, והשאלה היא האם יש עדיפות לכתוב את השנה בתור תשז"ע, זאת לאור העובדה שכלול בכתיבה הרגילה ראשי התיבות ע"ז. לעומת זאת, יש סברה שתהיה שנת ת"ש ע"ז, שיותש כוחו של הע"ז בעולם.

כך או כך, נהוג בספרי קודש שלא לכתוב מספרי עמודים שיש בהם משמעות שלילית. לדוגמא: רע רעה רצח שמד שד וכו' ומחליפים את סדר האותיות ערה מדש. יש שהביאו מהרמב"ם פי"ד מקדה"ח ה"ב "סימן להם שד"ם", אך כנראה הוא תיקון המדפיסים, כי בכתה"י ובכמה דפוסים "שמ"ד".

מעניין שבשו"ע דפו"ר (ויניציאה שכ"ה-שכ"ו) כל הסימנים צויינו כרגיל (רע, רצח, שמד וכו') ללא שפה נקיה. וזה נעשה מסתמא ע"י המחבר עצמו (שכידוע ניסח גם את הכותרות לסימנים). זולת בחלק יורה דעה, שם צויין באופן יוצא מן הכלל – שדמ, אמנם בלוח המפתחות שם צויין שמד. וכן בב"י דפו"ר יו"ד ונציה שיא בכותרת הטור והב"י וברמזים.

מענין לענין:

בהוספות לספר "היום יום" שערך הרבי, ע"פ פתגמים והנהגותיו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע, בשנת תש"ג, לקוח מגליון דף השער שבעותק שלו (ולא נדפס כך בהספרים) - ופענוח הדברים כדלהלן:

על צורת השנה כ"תד"ש" - ציין, וכתב בצידי העמוד: ולא תש"ד ע"פ ציווי כ"ק מו"ח אד"ש "אז עס וועט קומען די צייט -- וועלן אלע פארשטייען". [=כשיבוא הזמן, כולם יבינו]

חסידים היו אומרים, ששנת הדפסתו (תחילת תש"ג) היה בעיצומו של השואה האיומה רח"ל - אבל אולי בא בזה לרמז שיש להיזהר בכתיבת השנה בפרט בימים כה גורליים כאז, [ואכן תש"ד נראה כש-ד וכיו"ב], ואמנם לא זכינו ושנה ההיא נמנה עוד בשנות הזעם, ואף יותר דברים קרו אז במחנות הריכוז.

זאת ועוד, ספר המאמרים מתרע"ז מכונה בשער הספר "עזר"ת".