מערכת COL | יום א' תמוז ה׳תשע״ו 07.07.2016

החסיד שבאמצעותו הועברו אלפי מכתבים מהרבי בראיון מיוחד

החל משנת תשמ"ח, חייו של הרב חיים-שלום סגל, משלוחי הרבי בעפולה, השתנו: הוטלה עליו המלאכה להעביר תשובות של הרבי לפונים מארץ-הקודש, היות ויש בביתו מכשירי פקס – מצרך נדיר באותם ימים ●  בראיון מרתק ל'כפר חב"ד' הוא מגולל את אירועי הימים ההם, בהם היה 24 שעות ביממה בקשר רצוף עם 770 ● איך הגיבו אנשים כשקיבלו את התשובה, כיצד נהג כשהתקבלה תשובה באמצע הלילה ומה הביא את מזכיר הרבי 'לנזוף' בו ● וגם: סיפור מצמרר שהתרחש בעקבות מענה בהול מהרבי...  פקס מהרבי
החסיד שבאמצעותו הועברו אלפי מכתבים מהרבי בראיון מיוחד

הרב משה מרינובסקי

בשנת תשל"ב, 'שנת השבעים' לרבי נשיא דורנו, קרו לעיר עפולה שני דברים טובים. האחד, הרשויות בישראל הפכו אותה מיישוב שיש לו מועצה מקומית לעיר. השני, הרב חיים שלום סגל הגיע לעיר. מאז ועד היום עפולה והרב סגל צועדים יחד. העיר שבאותה שעה לא היו בה עשרים אלף תושבים וחלק מהשכונות שלה היו בשלבי תכנון או עדיין לא, התפתחה לבלי הכר. גדלה והתרחבה ונוספו לה שכונות ותושבים רבים שמספרם כיום עובר את ארבע הרבבות. במקביל, הרב סגל שבאותם ימים גר בתענך, לשם הגיע עקב העובדה שרעייתו שימשה מורה בבית ספר חב"ד המקומי עוד לפני נישואיה, החל את לימודיו בכולל מקומי ובשעות הערב עסק בפעילות.

"הכול", הוא חוזר איתנו לאותם ימים, "היה לפי הוראות מפורשות של הרבי שהורה כי רעייתי תמשיך לעבוד בתענך, שזה יהיה מקום מגורינו אחרי החתונה ושאני אכנס לכולל שהקימו בעיר חסידי ללוב. למדו שם עוד שני אברכים חב"דיים, הרב שמעון רוזנברג והרב אפרים קמינקר ובערבים עסקנו בפעילות כמו שיעורים בבתי הכנסת בין מנחה למעריב ועוד. ובימי שישי קיימנו 'מבצע תפילין'. להזכירכם, זה היה לפני ההכרזה של הרבי על שאר ה'מבצעים'.

ועם זאת, בית הספר חב"ד בתענך ראה עצמו אחראי לפעילות 'ופרצת' בעיר הסמוכה עפולה. מנהל בית הספר באותם ימים הרב יעקב מינסקי היה הרוח החיה. הוא החל לפעול בעפולה עוד לפני שהגענו ושמח מאוד שהגיעו לאזור כמה אברכים חב"דיים.

כשהרבי הכריז על הקמת 'ע"א מוסדות' לרגל שנת השבעים קם בעפולה בית חב"ד. זה היה אחד מבתי-חב"ד הראשונים בכל הארץ, ולמעשה חלש על כל אזור הצפון.

 שידור באמצע הלילה

לצד הצעדים הראשונים שלו כפעיל בעפולה, הרב סגל שהיה כבר בנעוריו חדור להט של התקשרות לרבי, השקיע זמן ומרץ בשמירה על קשר קבוע עם בית חיינו, 770, באמצעי התקשורת שהיו בימים ההם כשמכתבים בדואר עשו את דרכם ימים רבים ושיחת טלפון לניו יורק היתה עסק יקר ומורכב, שלא לדבר על כך שרק ליחידי סגולה היה טלפון. "הרב אברהם ששונקין, הגר בתענך מאז ועד היום, ועבד כטכנאי בחברת הטלפונים, המתין חמש עשרה שנה לקו טלפון...", נזכר הרב סגל בחיוך מריר.

אחת הפעולות הבולטות שלו בתחום הקשר הישיר עם 770 היה העברת שידור חי מההתוועדויות של הרבי לתענך. אם אינני טועה, באותם ימים הגיע השידור לשלוש נקודות בלבד בכל הארץ: כפר חב"ד, ירושלים ותענך. מכל אזור הצפון היו מגיעים אלינו לשמוע את השידור. להתוועדויות שהיו מתוכננות מראש כמו י"ט כסלו או יו"ד שבט, היו באים אלינו הרב אריה לייב קפלן מצפת ע"ה, הרב ראובן דונין מחיפה ע"ה ויבדלח"ט הרב שמואל פרומר מחיפה, וכמובן השכנים שלנו הרב אברהם דונין ע"ה ויבדלח"ט הבנות שלו שבגיל צעיר מאוד קמו בארבע לפנות בוקר כדי לשמוע את ההתוועדות של הרבי בשידור חי ועוד דמויות מהצפון.

"בימים כאלה השידור הועבר לבית הספר. אבל כשההתוועדות היתה פתאומית, מתחנו קו מבית הספר לביתנו הקטן והתחברנו לשידור. לא היה לי אף פעם חוש טכני מפותח במיוחד, אבל הרב מינסקי הראה לי את העיקרון איך יוצרים את הקשר ואיך מחברים את הטלפון למכשיר רדיו גדול שיש בו רמקול והרווינו את הצמא של חסידים לשמוע את הרבי.

אחרי כעשר שנים של מגורים בתענך המצב היה כזה שהדירה הקטנטונת בתענך לא התאימה לנו והפעילות בבית חב"ד עפולה הלכה והתרחבה, ובברכתו והסכמתו של הרבי משפחת סגל התיישבה בעפולה. עם הזמן הצטרפו לשליחות בעפולה אחיו הרב שלמה סגל ורעייתו, קם בית כנסת חב"ד, ה'מבצעים' קיבלו תנופה וחב"ד בעפולה הפכה לשם דבר וגורם בולט ומרכזי בעיר.

החסיד שעל הפקס

לאורך כל השנים הרב סגל פועל רבות להדביק בלהט ההתקשרות שלו את כל מי שבא אתו במגע, אך החל משנת תשמ"ח בערך נפל דבר שבעקבותיו קישור יהודים עם הרבי הפך לגביו לעיסוק מרכזי במשך כמה שעות על בסיס יומי.

הרקע לדברים הוא שבמסגרת עיסוקו בארגון השידור החי מההתוועדויות של הרבי באזור הצפון היה הרב סגל בקשר קבוע עם מי שניהל את 'חדר השידורים' המיתולוגי בירושלים והיה המוקד להעברת השידורים לרחבי הארץ, הרב אליעזר ליכטנשטיין.

בערך באותם ימים בא לעולם פיתוח טכנולוגי שבשעתו היה חידוש מדהים והיום תפקידו הולך ונעשה מצומצם יותר ויותר – הפקס. מה שמעניין אותנו הוא העובדה שהחל משנת תשמ"ז בערך, המכשיר הזה שימש כלי רב עוצמה בקשר של המוני חסידים בארץ ובעולם עם הרבי.

אם עד אז מכתב שנכתב בארץ ונשלח בדואר לארה"ב הגיע למזכירות הרבי כעבור עשרה ימים בערך וכך גם לגבי מכתב התשובה של הרבי, לפתע נוצרה אפשרות 'לשלוח פקס לרבי' ולהביא את המכתב אל הקודש פנימה ברגע כמימרא. דפים של שיחות קודש, מוגהות ולא מוגהות, שיצאו לאור בחצר הרבי, הופצו בכל העולם מיד עם צאתם וגם חדשות ועדכונים מבית חיינו הגיעו והופצו מיד.

בעקבות השימוש הנוח והזמין, ובעיקר המהיר, בפקס, הכתיבה לרבי של אנ"ש ושל חסידי חב"ד ושל רבים נוספים הגיעה להיקפים חסרי תקדים ומאחר שהרבי, טוב עין הוא יבורך, הרבה לענות להמוני הפונים אליו, ומאידך לא בכל בית היה מכשיר פקס, הוחלט במזכירות בניו יורק כי העברת מענות הקודש של הרבי לשואלים הרבים בארץ הקודש תתבצע במרוכז.

המזכיר הרב גרונר היה רושם על גיליונות הנייר את שם הנמען ואת מספר הטלפון שלו ושולח את הגיליונות בפקס אל הרב ליכטנשטיין שבתורו היה מעביר את המענות לשואלים. ומאחר שבפקסים שהרב ליכטנשטיין קיבל לא היה כל רמז מה היתה השאלה, הפרטיות המלאה של השואל נשמרה.
כשזרם הפונים, ובעקבות זאת זרם התשובות גבר עוד יותר והרב אליעזר ליכטנשטיין לא היה מסוגל לעמוד בעומס, הוא חיפש מישהו אמין ודיסקרטי, חרוץ ומסודר, ובעיקר חסיד מקושר, שיסייע לו במלאכה. באופן טבעי הוא בחר בעמיתו לשידורים, ידידו הטוב, הרב חיים שלום סגל מעפולה שבנוסף לכל המעלות האמורות היו לו גם כמה מכשירי פקס ומספיק קווי טלפון כדי לבצע את המלאכה. חלוקת העבודה הייתה כזו שהרב ליכטנשטיין העביר את התשובות בירושלים רבתי והרב סגל עשה זאת למען השואלים בכל רחבי הארץ.

"זה הלך והתפתח", נזכר הרב חיים שלום סגל בערגה לימים שבהם היה עשרים וארבע שעות בקשר רצוף עם בית חיינו 770, "למימדים כאלה שעסקתי בנושא כמה וכמה שעות על בסיס יומי. העבודה היתה רבה. לפעמים אנשים שלחו פקס לרבי ולא ציינו את מספר הטלפון שלהם לתשובה ואז ישבנו, אני ובני ביתי, וניסינו למצוא במודיעין 144 או בדרכים אחרות, מה מספר הטלפון של הנמען. לפעמים היה קשה לאתר מישהו והיה צריך להתקשר פעמים רבות עד שמצאנו אותו ומסרנו לו את התשובה. וכאמור, לפעמים היו שיחות טלפון חוזרות ונשנות.

"חשתי זכות גדולה להביא את דבר הרבי לשואלים. גם אם פקס היה מגיע בשעת לילה מאוחרת, הייתי ממהר לטלפן ולמסור את המענה. ככל שאני זוכר, לא היה אפילו מקרה אחד בו מקבל התשובה העיר על כך שהשעה לא נוחה. אנשים ציפו לתשובות של הרבי והתרגשו לקבל אותן.

"מה שכן היה לא פעם שמסרנו את התשובה ככתבה וכלשונה, המקבל מעברו השני של קו הטלפון שמע ואמר תודה, אבל למחרת חזר וביקש להקריא לו שוב את הנוסח המדויק. לאנשים היה חשש אולי בגלל השעה המאוחרת, או מרוב התרגשות, הם לא קלטו נכון מילה או פסיק מהמענה של הרבי. לפעמים אנשים פנו אלינו לשאול אולי אפשר לדעת מתי בדיוק הרבי ענה על השאלה שלהם או לפחות מתי בדיוק קיבלנו את המענה, מתוך רצון למצוא התאמה בין משהו שאירע להם לקבלת התשובה.

"לפעמים אנשים פנו כמה שנים אחרי שהעברנו אליהם את התשובה וביקשו לקבל שוב את נוסח התשובה. למשל, היה מעשה במשפחה שבשעתו העברנו להם את ברכת הרבי לשידוך שלהם. חלפו שנים ולקראת נישואי הבת, הם ביקשו לקבל שוב את הנוסח המלא של התשובה מתוך גישה שברכה של הרבי היא דבר נצחי שגם נמשך מדור לדור".

בהמשך הכתבה המרתקת: המשך הראיון המיוחד והנדיר הרווי תגליות, ובמרכזו: סיפור מצמרר בפרסום ראשון עם מענה של הרבי
הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.