קבע כעמוד הבית
|
הוספה למועדפים
|
פרסם אצלנו
|
צור קשר
|







חג הספרים: נחשף מענה נדיר של הרבי על "ספר הערכים"
(יום חמישי, ה' טבת תשע''ו)
את יצירת המופת התורנית "אנציקלופדיה תלמודית", מפעל חייו של הגאון החסיד הרב שלמה יוסף זוין ע"ה, מזקני וחשובי גאוני חסידי חב"ד בדור הקודם, ומי שהופקד לפני 40 שנה על הקמת בי"ד רבני חב"ד בארה"ק ואף הועמד בראשו, ליוה הרבי לכל אורך הדרך ● את יצירת המופת התורנית "ספר הערכים – חב"ד", החל הרבי בעצמו כשהניח את התשתית עוד קודם עלותו על כס הנשיאות, ולימים בחר ומינה את העורך הראשי, הלוא הוא "החוזר" הגאון החסיד הרב יואל כהן שליט"א ● בכרך החדש של 'אגרות קודש', נחשפת תשובה מדהימה של הרבי בקשר לטיב ואופי עבודת העריכה, זאת במענה להערה שכתב הרב זוין, כאשר קיבל מהרבי את הכרך הטרי של ספר הערכים ● לרגל חג הספרים, יום הבהיר ה' טבת, הננו מגישים בפרסום ראשון את מכתבו של הרב זוין אל הרבי, ומכתב התשובה עם המשפט הנדיר  הרבי על "ספר הערכים" 
כתב COL

66 שנה ברציפות, מקדיש הגאון החסיד הרב יואל כהן שליט"א יומם ולילה להפצת תורתו של הרבי ברחבי תבל. מיד עם רדתו מהאוניה, ימים ספורים לאחר ההסתלקות ביו"ד שבט ה'תש"י, דבקה נשמתו בבית חיינו והחל לתעד ולשמר במוחו כל הגה וכל שיח היוצא מפי קודשו של רבינו עד לכ"ז אד"ר ה'תשנ"ב ועד בכלל. אם זה בשעת ההתוועדות או בשעת ה'חזרה' שלאחריה, בכתיבת ההנחות, עריכת ה'ליקוטי שיחות' וה'מאמרים' והכנתם להגהה אצל הרבי, וכיו"ב.

ומאז ה'תשנ"ב ועד עצם היום הזה, ממשיך ללא לאות את תפקידו כדולה ומשקה מתורת רבינו בשיעורים ובהתוועדויות, בין אם זה בתפקידו כמשפיע ראשי לתלמידי הישיבה המרכזית בבית חיינו – 770, או בשיעורי חסידות לאנ"ש תושבי קראון הייטס בימי שבת ומועד, בצאתו מגבולות השכונה להשמיע דברי אלוקים חיים של רבינו ולהטעימם באוזני אברכים מחוגים שונים ברחבי מדינת ניו יורק, וכן בנסיעותיו המפורסמות למדינות שונות, ובראשם המסע השנתי לארץ הקודש, שם באים אלפים מכל החוגים והעדות להאזין לשיעוריו ולהתוועדויותיו במסגרת ארגון "תורת חב"ד לבני הישיבות".

אולם ללא ספק, היצירה העיונית המרכזית בה משקיע בעשרות השנים האחרונות את מירב שעות עמלו במשרדו הצנוע הסמוך לבניין בית חיינו, היא המלאכה עליה הופקד על ידי הרבי, מלאכת המחשבת של עריכת האנציקלופדיה המרכזית לתורת חסידות חב"ד.

הכרך הראשון בסדרה של מפעל היצירה התורני החסידי "ספר הערכים – חב"ד" יצא לאור לקראת חג הגאולה י"ט כסלו ה'תשל"א, לפני 45 שנה. הכרך השמיני בסדרה יצא לאור לקראת חג הגאולה י"ט כסלו ה'תש"ע, והכרך התשיעי נמצא בשלבים אחרונים של הכנה לדפוס (חלקים ממנו פורסמו בבימות שונות בשנים האחרונות).



על פי הערכה זהירה הסדרה תכלול 40 ספרים, כאשר כל הערכים של תורת החסידות, מתורתם ומשנתם של רבותינו נשיאינו, ומכל ספרי היסוד של תורת הקבלה והחסידות, באים ע"פ סדר הא' ב'. כמה כרכים מהסדרה מוקדשים לביאור כל אות מאותיות הא"ב ע"פ קבלה ותורת חסידות חב"ד. עד עתה יצאו לאור ב' כרכים והכרך השלישי כמעט ומוכן לדפוס.

יצירה תורנית זו מקבילה או משלימה את היצירה הגדולה של חסיד חב"ד אחר, הלוא הוא הגאון החסיד הרב שלמה יוסף זוין ע"ה שעמד בראש מערכת "האנציקלופדיה התלמודית", ואף הכין את כרטיסיית הערכים לכל הספרים הבאים כולל אלו היוצאים לאור בימים אלו, שנים לאחר פטירתו.

*

"ספר הערכים – חב"ד" היא יצירה אותה החל הרבי בעצמו, כפי שמעיד במכתב מיוחד במינו ששלח אל הרב זוין ביום הבהיר י"א ניסן ה'תשל"א, חודשים ספורים לאחר שהופיע הכרך הראשון:

"... פשוט שלא היתה מטרת ספר זה להגיש תורת החסידות באופן פופולארי, כרגיל הסגנון בזה עתה, כי אם להקל על לימוד תורת החסידות בנקודה עקרית, על ידי ריכוז הענינים המפוזרים בכו"כ ספרים ומאמרים, ביחד. ועוד וגם זה עיקר, בהוספת הציונים ומראה מקומות, שבסגנון דמבשרי אחזה ראיתי עד כמה נוגע הענין כדי להבין ענין בחסידות על בוריו, עכ"פ במדה האפשרית תוך הזמן שמקדשים אותו ללימוד תורת החסידות.

גודל ההכרח בזה מובן ג"כ מריבוי הספרים מעין זה בתורת הנגלה, הן בנוגע לריכוז החומר ע"ד ספרי ערכים בתורת הנגלה על סדר הא"ב וכו' או ע"ס הענינים וכו', על אכו"כ בנוגע לסיכום הפסקי דינים בספרי הפוסקים, ואפילו בתורת הקבלה כמה ספרים שמטרתם כנ"ל, ודוקא בתורת החסידות לא נמצא כמוהו. ומתאים לשיטת חסידות חב"ד שאחת הנקודות העיקריות בזה להבין הענינים על בורים, ובסגנון הידוע שיהי' מובן גם בשכל נפה"ב, הנה לא ראיתי אף התחלה בזה, מלבד שער היחוד לאדמו"ר האמצעי שהוא ע"ס ההשתלשלות, אבל בקיצור נמרץ.

הרגשתי בהכרח האמור עשיריות בשנים, אלא שמפני כו"כ סיבות נתעכב הדבר, והתחלתי לפני עשיריות בשנים בהקדמת עבודה המוכרחת לעריכת ספר ערכים כזה על ידי עריכת מפתחות ענינים של ספרי היסוד בתורת החסידות.

ולדעתי וגם בזה מבשרי אחזה הצליח ספר הערכים בצורה שהופיע למלאות במדה חשובה וגדולה חסרון האמור. ואף שכמובן יש למלאות ולהשלים כמה ענינים המ[ב]וארים בו על פי המבואר בעוד ספרים ומאמרים וכו', הרי ידועה שיטתי על דרך מה שכתבתי לכת"ר בנוגע לאנציקלופדי' התלמודית, שמוכרח שיופיעו כל הערכים בהקדם הכי גדול, שהרי כל זמן שלא נשלם ערך האחרון באות תיו חסרה שלימות גם בערך הראשון, ועד"ז הוא ג"כ בנוגע לספר הערכים דידן, שמעורר אני שיופיע בהקדם ולא אחרי לימוד כל הספרים והמאמרים שבדפוס ושבקופיר, וק"ל.



מעין סיוע להנ"ל, וגם בזה ראיתי אות ורמז שמוכרח הדבר להו"ל ספר הערכים, היא ההו"ל דמאמרי אדמו"ר הצ"צ על סדר התורה ותנ"ך, שעכ"פ מרוכזים ענינים על סדר הפסוקים, שמקיל למצוא אותם, ודוקא עתה היתה היכולת להו"ל וגם בזה הרי הם מים שאין להם סוף במה שכבר הופיע (כ"ו כרכים) נוסף על ההוספות הנלקטים עתה מעוד ביכלעך, ושכנראה גם בהם יש חומר לכו"כ כרכים. ומנחם אני את המתעסקים בספר הערכים שלמרות שמזרז אני אותם למהר בהעריכה ובמילא חסר במיצוי כל המקורות הידועים אפילו, שתיכף לגמר האות תי"ו (והלואי שיהי' במהרה בימינו ממש) יתחילו בעריכת הוספות ומהד"ת.

לא אכחד אשר כוונתי בהכתוב לעיל היא גם כן שאולי יועילו דברי להקדים הופעת כרך הי"ד של האנציקלופדי' תלמודית ולאחריו הט"ו וכו'. וכפי שדיברתי עם הרה"ג וכו' וכו' הוטנר בביקורו כאן, אשר בודאי מסר הדברים".


מיד לאחר שהופיע הכרך הראשון, שלח אותו הרבי למספר גדולי ישראל ובמקביל גם לאישי ציבור, בהם ע"י משלוח אישי אל מר שז"ר כאשר באגרת קודש זו מראש חודש טבת תשל"א, מתבטא הרבי באופן מיוחד על הופעת הספר:

"כבוד הוו"ח אי"א נו"נ בחור מעם ומורם מעם ודורש טוב לעמו בעל מדות תרומיות ענף עץ אבות מו"ה שניאור זלמן שליט"א

שלום וברכה!

בטח קבל מר מכתבי הקודם, עם המצורף אליו מאמר אדה"ז אשר הו"ל בקשר עם חג הגאולה די"ט כסלו.

וביחד עם כתיבת מכתבי זה, בקשתי את באי כח אנ"ש שבקרו כאן למסור למר אישית את ספר הערכים חב"ד, שזה עתה הביאוהו מבית הכריכה, שגם הוא הי' צריך להופיע לי"ט כסלו העבר. ובודאי גם זו לטובה.

ותענוג כפול לי בזה אשר יצא הדבר בהידור, נוסף על הידור הפנימי (התוכן) גם בהידור חיצוני.

כמדומה לי שהי' חלק למר בהגשת המענק מהקליימס קונפרנץ למען מפעל זה, ואם כן יתוסף גם בתענוג מר בראותו פרי עמלו.

בכבוד ובהוקרה ובברכת חנוכה מאיר וחודש טוב.



*

בכרך החדש של "אגרות קודש" (חלק ל"ב הכולל את המכתבים והמענות משנת ה'תשל"ז) שהגיע זה עתה מבית הכורך, לקראת יום הבהיר ה' טבת "דידן - דהספרים - נצח", מוצאים אנו מענה מיוחד במינו החושף טפח מהחיבה והיחס המיוחד של הרבי אל המלאכה הכבירה, ועל עבודתו הייחודית ויוצאת הדופן של העורך הראשי הגאון החסיד הרב יואל כהן שליט"א.



לקראת יום הולדת התשעים שלו (נלב"ע כ"א אדר א' ה'תשל"ח) כתב הרש"י זוין מכתב אל הרבי ובו הודה באופן מיוחד ובסגנונו הנודע על משלוח ספר הערכים שי"ל באותה שנה, תוך שהוא מעיר כמה הערות על הספר למרות חולשתו:

י' כסלו תשל"ז

כ"ק אדמו"ר שליט"א

אתמול קבלתי את התשורה היקרה שהואיל כ"ק שליט"א בטובו לשלוח לי, אין די באר גודל השמחה שהיתה לי בקבלת התשורה הזאת, אף על פי שבדף השער כתוב שזהו מעשה ידי חברי המערכת אבל כל עין רואה, מכיר ומרגיש שהאדריכל הראשי של הספר, היד המכוונת והמדריכה והנותנת את ה"טון" הכל הוא כ"ק אדמו"ר שליט"א בעצמו.

על עצם הספר, "ספר הערכים" חלק ד', לא לי להעריך אותו. ולא לדידי ולדכוותי צריך כ"ק שליט"א לשמוע חוות דעת על הספר. חבל מאוד שלרגלי מחלתי וחולשתי וזקנתי אין בכוחי להעמיק בו, כמו שאין בכוחי להתעמק בכל דבר הצריך לימוד ועיון, אעיר רק שהפעם השכילו "חברי המערכת" לתת לא נהמא בנהמא, לפרש חסידות בחסידות, בבחינת צבת בצבת עשויה, אלא אף מי שלא למד הרבה חסידות יוכל קצת להכנס בטרקלין החסידות עם ספר זה.

אעיר עוד, שנדמה לי שהאריכות רבה יותר מדי, כל ענין מתחלק לפרטים, פרטי פרטים, ופרטי פרטי פרטים עד סוף כל הפרטים והמעיין מאבד את החוט המקשר את כל הפרטים. ולפעמים נדמה שהרי זה כמו "לבירינט" שקשה למצוא המוצא והמובא.

אבל יכול להיות שמחמת מחלתי וחולשתי נדמה לי שהדבר כך, בכל אופן הרי זה בנין מפואר וענקי בנוי לתלפיות, ותשואות חן חן לכ"ק שליט"א בעד התשורה היקרה הזאת.

מחמת קושי כתיבה, הנני מוכרח להכתיב ע"י אחר במס"ק את המכתב. ואודיע בזה לכ"ק אד"ש שאי"ה ויחייני ה' ויזכני, אז אי"ה בחנוכה הבע"ל במלאות לי תשעים שנה...

בהערצה רבה

שלמה יוסף בן חיה



ועל מכתב זה הואיל הרבי לענות:

ב"ה, י"ז כסלו תשל"ז

ברוקלין

הרה"ג הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ צנמ"ס כו' מו"ה שלמה יוסף שי'

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכ' מיום הגאולה יו"ד כסלו (והקודמיו), ודבר בעתו – בין גאולה (יו"ד כסלו) לגאולה (יט"כ).

והפ"נ שבמכ' יקראו בעת רצון על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.

בכבוד ובברכה לעריכת יום הולדתו וחגיגתו בד"ת וכו' ביתר שאת וביתר עז מאשר בעבר, והציווי להעלות בקודש, בד"ת ומנהגי ישראל שתורה הם, ה"ז ג"כ נתינת כח, וכל הנותן בעין יפה נותן – וכן יוסיף ויעלה בשנים יבואו ובברכה לאויו"ש טובות ומקרא מלא דיבר הכתוב – בקאפיטל דילי': אורך ימים אשביעהו ואראהו בישעותי,

ובברכת חג הגאולה וחנוכה מאיר

מנחם שניאורסאהן

נ.ב.

כמובן, צודק בהערתו ע"ד הפרטיות וכו' שבס' הערכים דחב"ד, וכמה פעמים עוררתי עד"ז את העורכים שי' (ועוד ידי נטוי') – ולע"ע פעלה במקצת. וקשה אפהאלטן פון קאכן זיך אין חסידות, קשה "גם" להמגביל.

עיקר טעם הערתי הנ"ל – שעיקר כוונת ס' הערכים הוא בכדי להגדיל הפצת המעיינות חוצה, ועוד וג"ז עיקר – עיכוב ההו"ל עי"ז לעידן ועידנים. וק"ל.

(עיבוד: COL)
(עיבוד: COL)

הדפסה |
שלח לחבר:  שמך: אימייל הנמען:
תגובות
הוספת תגובה
כותרת:

תגובה:


אין כרגע תגובות לכתבה זו


© 2018 COL תקשורת - כל הזכויות שמורות אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואמיתותן