מאת עפרה לקס יום שני, עשר בבוקר. אנשי שינקין מסירים קורי שינה ראשונים מן העיניים, מנקים את החנויות לקראת יום חדש. הצבעוניות הססגונית של הרחוב עוד נמה את שנתה. יושבי בתי הקפה עדיין מתאוששים מהבילוי של אתמול. עוד שעתיים הכל כבר ייראה אחרת. ממש במרכז שינקין ממוקמת גינה עם סטארט-אפ שרק תל אביבים יכולים לחשוב עליו: שירותים ציבוריים לכלבים. מעל לגינה מתנשא בניין מוארך, ובו בית כנסת ומרכז חב"ד. מנהל המרכז והשליח של הרבי מליובאוויטש לתל אביב למעלה מ-26 שנה, כבר נמצא בעיצומו של יום אינטנסיבי. ברגעים אלה הוא מעביר שיעור בישיבה לחוזרים בתשובה שהקים ברחוב זמנהוף בעיר. אצבעות הידיים והרגליים שלו גם יחד לא יספיקו לרב גערליצקי כדי למנות את החבר'ה שהסתובבו פעם ברחוב שמתחת, והיום מקרבים את אחיהם ליהדות. עוד כמה דקות הוא ייכנס למשרדו, ומכאן ימשיך להדרכת כיתה בנושא יהדות או לפגישה באחד ממוסדות החינוך שהקים בעיר. פועלו הרב בתחום היהדות וההתעסקות בסביבה שמאלנית בעיקרה אינם דוחקים את רגליו של הרב גערליצקי ממעורבות עמוקה בעשייה נגד מסירת שטחים מארץ ישראל. הרב גערליצקי היה זה שהקים לפני 12 שנה את עמותת 'פיקוח נפש', שפועלת גם היום, והוא ממש לא חושב ששתי המגבעות שלו מפריעות אחת לשנייה בדרכן. מבוגרי הודו הרב גערליצקי נולד לפני 50 שנה בקנדה, לאחד מראשוני חסידי חב"ד במדינה. אביו של הרב הוברח מפולין של תחילת השואה בידי השגריר היפני. משנחאי הגיע האב למדינה הצפון אמריקנית, שם חינך את בנו על ברכי התורה החב"דית. בבגרותו למד הרב גערליצקי בבית מדרשו של הרבי מליובאוויטש בארצות הברית, שם קיבל סמיכה והמשיך ללמוד עוד כמה שנים בכולל. כשהגיעה העת, הוא החל לשמש כשליח של החסידות במקומות שונים בעולם. הרב הצעיר הספיק לשרת את היהדות בשמונה או תשע מדינות, ובהן הודו של קדם-התרמילאות ואיראן של טרום המהפכה. "אני מספר לאנשים שהייתי בהודו, אז שואלים אותי: 'מה, גם אתה היית שם?' אבל ב-76' בכלל לא היה מה שיש היום. אז היו שם היו סטודנטים שלמדו בכל מיני מקומות". באיראן פגש הרב גערליצקי את אורי לובראני, שכעבור חצי יובל הזכיר לו נשכחות: "לובראני אמר לי לפני כמה זמן שהוא אף פעם לא הניח תפילין. הבאתי לו תמונה משגרירות איראן ואמרתי לו: 'הנה, תסתכל'. הוא אמר בהתפעלות 'זה אני!' אמרתי לו: 'עברו 25 שנה, הגיע הזמן'. ואז הוא הניח תפילין". לאחר שנדד עם רעייתו, שהיא אגב ישראלית מכפר חב"ד, החליט הרבי לשלוח את בני הזוג גערליצקי עם כמה משפחות צעירות נוספות לשליחות בישראל. הרבי אמר להם משפט יוצא דופן: "עלי ועל צווארי", שהרב גערליצקי עדיין מתרגש ממנו. הרב מסביר שרק היום הוא מבין מדוע אמר רבו בצורה מפורשת כל-כך שהוא נוטל על עצמו את מלוא האחריות של שליחתם לארץ הקודש. בני הזוג גערליצקי הגיעו לצפת, שם התאקלמו בארץ, ובתום תקופה קיבלו את ברכתו של הרבי והגיעו למרכז תל אביב, שם פתחו את בית חב"ד הראשון בתל אביב (היום קיימים 12 מרכזי חב"ד ברחבי העיר). הרב גערליצקי מרבה לחייך. החיוך שבא מן הלב אינו מיטשטש, למרות הזקן שמעטר את פניו. הוא מדבר בנחת, ודבריו, הנאמרים במבטא אמריקני-יידי, נסמכים כולם על פסוקים, מפרשים ואמרותיו של הרבי מליובאוויטש. הרב גערליצקי, אגב, קורא לו "הרעבע". סימוכין מהשולחן ערוך לפני 12 שנה, מיד לאחר הבחירות לכנסת ה-13, החל ראש הממשלה הנבחר, יצחק רבין, לנהל משא ומתן עם הסורים על נסיגה ישראלית מרמת הגולן. המתנגדים לנסיגה מילאו את הצמתים וערכו הפגנות רחבות היקף, אולם בקרב העולם הרבני החל פולמוס על קדושת חבל הארץ הצפוני והועלתה הסברה שייתכן שמותר להעבירו לידיים זרות. הרב גערליצקי, שבאופן אישי אוחז בדעה שקדושת הארץ חלה על כל חבלי מדינת ישראל, החליט לעשות מעשה. הוא חיפש את המכנה המשותף הרחב ביותר של הרבנים, השולחן ערוך, וכתב מאמר שהסתמך על סימן שכט סעיף ו בו, שהרבי מליובאוויטש הרבה לצטט. המקור מדבר על גויים שמגיעים לעיירה של ישראלים בשבת. בעל השולחן ערוך קובע ש"בעיר הסמוכה לספר, אפילו באו על עסקי תבן וקש, מחללין עליהן את השבת" – ומתכוון שיוצאים ומגרשים אותם בכלי נשק. מאמרו של הרב גערליצקי מצטט גם את הרמ"א, שכותב: "אפילו לא באו אלא רוצין לבוא", ומסתמך גם על שולחן ערוך הרב (שכתב בעל התניא, מקים חסידות חב"ד), שמסביר שיש חשש שהגויים ילכדו את העיר, ומשם יהיה להם נוח לכבוש את ארץ ישראל. מסקנתו של הרב גערליצקי היתה שמסירת שטח מארץ ישראל ("אפילו אינץ' אחד") היא סכנת נפשות לעם ישראל ופיקוח נפש. בתום כתיבת המאמר, התארגן הרב גערליצקי עם עוד שישה רבנים, ובהם הרב שמואל אליהו, רבה של צפת, הרב יעקב אריאל, רבה של רמת גן, והרב דוד דרוקמן מקרית מוצקין, ויחד הם החלו לשלוח את המאמר לרבנים בכל רחבי הארץ. הרבנים קיבלו תגובות מעמיתים רבים, וכך יצאה לדרך עמותת 'פיקוח נפש'. מה היתה מטרת ההתאגדות? "תראי, כתוב 'לא תעמוד על דם רעך'. אסור לעמוד דום כשאתה רואה שיש סכנה לעם ישראל. אסור לנו לשתוק. רבנים זה לא רק כשיש חלב עכו"ם או בשר שהוא ספק כשר. רב צריך וחייב למחות, זו זכותו וחובתו, זה דוחה את כל התורה כולה, וגם את השבת". היתה מחשבה שאם תצברו מספיק כוח תוכלו להשפיע גם מעשית? "ודאי. אנחנו מאמינים בכוח התורה, ושכל מחאה עוזרת. אפילו כשזה לא עוזר, כשכואב זועקים. אדם שדוקרים אותו במחט צועק, כי זה כואב לו. כאב לנו, וגם האמנו שזה פעל המון. בהתחלה דיברו על זה שהאדם חשוב יותר מן האדמה, והיום כולם יודעים שזה דעת יחיד, וגם הדעת היחיד הזה התחרט כמה פעמים", אומר הרב גערליצקי ומתכוון לרב עובדיה יוסף. "אז, לפני 12 שנה, אמרו לנו 'תנו צ'אנס לשלום, מה אתם דואגים, עוד ננגב חומוס בדמשק'. היום אין בכלל על מה לדבר, אנחנו רואים שמה שצעקנו הכל התממש לנגד עיננו". הרב גערליצקי ושותפיו הצליחו לאגד 250 רבנים, שהפכו במרוצת הזמן ל-300. הם ערכו כנסים והחליטו להפיץ את פסק ההלכה במאות אלפי עלונים, שלטי חוצות, ומודעות גדולות בעיתונים היומיים. הרבנים גם שלחו מכתבים לקובעי המדיניות, כולל לראש הממשלה יצחק רבין. רבין השיב לרבנים: "כולי כבוד והערכה לרבנים", אולם הוסיף כי יש רבנים שחושבים אחרת, וכתב כי השיקול למסירת שטחי ארץ ישראל הוא ביטחוני-פוליטי ולא הלכתי. פיקוח נפש זה לא פוליטיקה כשהממשלה עברה פאזה לאפיק הפלשתיני ודנה בהסכמי אוסלו, המשיכו הרבנים למחות, וכך עשו גם כשנתניהו, ברק ושרון הביאו לדיון או מימשו תכניות הרסניות לארץ ולעם ישראל. פועלם של הרבנים עורר תהודה רבה בציבור. עיתונאים עיוותו את פסק ההלכה, ופירשוהו כאילו הרבנים מעודדים את העם לצאת בכלי נשק נגד פלשתינים. שר הדתות דאז, שמעון שטרית, איים על רבני הערים שלא ייתן להם משכורת בשל התבטאויותיהם הפוליטיות. באחת הפעמים בהן שב שמעון פרס מגיחה בחו"ל, והבחין בשלטי חוצות ענקיים שנתלו בשדה התעופה. בשלטים נכתב כי מסירת שטחים היא סכנה. פרס דרש מיד להוריד אותם, ונימק שמדובר בחברה ציבורית שאסור לה לפרסם אמירות פוליטיות. הרב גערליצקי מתנגד נחרצות לטענה שעמותת 'פיקוח נפש' היא פוליטית. הוא אפילו מתנער מהרצון לקשור את העמותה בחסידות חב"ד דווקא: "אם יהיו שתי קבוצות פוליטיות, אחת תאמר שאסור לחלל שבת והשנייה שמותר, אז רבנים יגידו שאסור לחלל שבת. זה לא התערבות בפוליטיקה, זו ההלכה". יכולים להיות גם רבנים שייקחו הלכה אחרת, ויאמרו שהיא זו שרלוונטית פה. הרב עובדיה יוסף אמנם חזר בו מן הקביעה שמותר למסור שטחי ארץ ישראל תמורת שלום, אבל היתה תקופה שהוא חשב אחרת. "זו באמת גדלות מאת הרב עובדיה להודות שהוא טעה, אבל את זה את צריכה לשאול אותו. לא ראיתי עד היום אף אחד שיגיד שההלכה לא רלוונטית כאן. לא ראיתי אף אחד שיפריך את זה. אנחנו לוקחים את הטקסט של ההלכה, ורק אומרים שהמצב היום הרבה יותר גרוע. מי שמתנגד לזה בעצם אומר שה'שולחן ערוך' נכתב לפני 500 שנה. אז אני אומר לו: הנה התורה ניתנה לנו לפני יותר מ-3,000 שנה". אתה מוביל אידיאולוגיה של פיקוח נפש. אם תראה פעם שיש פרטנר לשלום, תתמוך במסירת הגולן או חלקים אחרים של ארץ ישראל? "בהלכה כתוב בפירוש שאם ניתן לנוכרי חלק מן הארץ, משם היא תיכבש. היא אומרת בעצם ליהודי שמזה שלום לא ייצא, רק סכנה והרס". אז אתה לא מאמין לגויים. "אני מאמין שאם נעמוד חזק על שלנו, על-פי ההלכה ועל-פי התורה, אז יהיה שלום ויהיה טוב לנו וגם לערבים. אנחנו עושים הכי גרוע לעצמנו והרבה רע לערבים. אנחנו צריכים לשנות כיוון". לאן? "כתוב 'סור מרע ועשה טוב' היום אנחנו במצב שאין 'עשה טוב'. הגענו למצב שהמדינה מתפרקת, שיש כונס נכסים, ה' ישמור. פעם היו יוצאים מאות אנשים להפגין נגד רצח, היום זה כאילו הפך להיות סטנדרט, זה לא נוגע לנו. כאילו חס וחלילה מדובר בגוף בר מינן. נוגעים בו והוא לא מרגיש. אז דבר ראשון צריך לבטל את כל ההסכמים שהיו לפני 12 שנה. שרים אמרו לנו שיש דברים שאנחנו עדיין עושים בגלל ההסכמים, אז צריך לבטל את ההסכמים ולהגיד 'טעינו'. הכל מתחיל מכאן. ברגע שנעמוד עם גאון יעקב ונכבד את הזכויות של עצמנו, יכבדו את זה גם בחוץ לארץ". לא סומך על ראש הממשלה בשנת 95', אחרי רצח רבין, החלה התקשורת לרדוף רבנים. הכתבים התחרו זה בזה בהאשמות שווא של ראשי ישיבות ורבני ערים. על עמותת 'פיקוח נפש' לא הצליחו לטפול דבר: "כל הבסיס של העמותה שלנו זה קדושת החיים, אז לא חשדו בנו. גם לא היתה סיבה לזה". שמעון פרס כיהן כמחליפו של רבין, ולאחר חודשים אחדים נבחר בנימין נתניהו בבחירות ישירות לראשות הממשלה. לא מעט אנשים מזכירים את הקמפיין שעשתה חב"ד, "נתניהו טוב ליהודים", כמשקולת שהטתה את הכף סופית לטובת נתניהו. אבל נתניהו אכזב. הוא מסר חלקים מחברון וחתם על הסכם וואי. הרב גערליצקי לא התאכזב מנתניהו. הוא התנגד מראש לקמפיין התמיכה. הסיבה לכך היתה פגישה שהתקיימה כמה שבועות לפני הבחירות, שבה ראה הרב ורבני חב"ד נוספים לאן פניו של מועמד הימין לראשות הממשלה. "היינו הראשונים שיצאו נגדו כשהוא החזיר את חברון. מבחינת הרבה חוגים הוא היה המושיע, אבל אנחנו לא מחויבים לאף אחד. אנחנו מציגים את דעת תורה ויוצאים נגד מי שפועל נגדה". לפני כמה חודשים, בעיצומם של הפיגועים הקשים, נפגשה נציגות רבני 'פיקוח נפש' עם ראש הממשלה, אריאל שרון. "מאוד התאכזבנו. היתה אז הזדמנות לבטל את כל ההסכמים, אבל שרון אמר שלא יהיה מנוס ממדינה פלשתינית. היו כמה רבנים שרצו לקרוע קריעה. הם אמרו 'האיש הזה לא תופס! הוא זכה בבחירות בצורה כזו סוחפת כדי שיביא שלום וביטחון, אבל הוא עושה הכל נגד שלום ונגד ביטחון". הרבי אמר: זה לא הכיוון הסערה האחרונה שחוללה התקשורת בעניין עמותת 'פיקוח נפש' נגעה לחוות הדעת שנתנו רבניה על מקדמי הסכם ז'נבה. באמצעי התקשורת פורסם שהרבנים קבעו שיוזמי ההסכם הם 'בוגדים' וכבר היו נשמות טובות שהציעו להעמידם לדין ולהאשימם בהסתה. הרב גערליצקי מעמיד את הדברים על דיוקם: "בהודעה הרשמית שלנו נכתב שזה היה מעשה בגידה, ולא שהם בוגדים. זה באמת היה מעשה בגידה, מאחורי העם שלנו, מאחורי דעת הקהל, הלכו ועשו מעשה כזה. באותו ערב, כשראינו מה היה בז'נבה, זה אימת את מה שחשבנו. הרי דיברו שם נגד ישראל ונגד משיחו, נגד המדינה ונגד הכל. היה ערב בעד הפלשתינים ונגד עם ישראל". גם היום נפגשים אנשי העמותה עם שרים ואישים פוליטיים במטרה לקדם את עניין ארץ ישראל. הרב גערליצקי טוען שב-12 השנים שהוא מלווה את ראשי ממשלת ישראל, בסופו של דבר איש מהם לא פעל למען ארץ ישראל, להיפך. "כל מה שעושים היום זה הרס. אולי צריך להחליף את המנהיגות", מהרהר הרב, ומוסיף כמו חב"דניק אמתי: "אני בכלל חושב שהגיע הזמן שמשיח יגיע ויגאל אותנו". על קירות המשרד של הרב גערליצקי תלויות שתי תמונות, שתיהן של הרבי מליובאוויטש. באחת מהן עומד הרב גערליצקי סמוך לרבו, המעיין במסמך כלשהו. היה לך קשר עם הרבי בעניין העמותה? "שמעתי כל השנים את השיחות של הרבי, איך שהוא זעק מכאב לב מתוך אהבת ישראל בלתי מוגבלת. הרי עשרות שנים הוא זעק את הזעקה שאנחנו בכיוון הלא נכון, שאין גאון יעקב ואין קוממיות ויש פחד מכל עלה נידף. כל המנהיגים עלו אליו לרגל, והרבי אמר להם: 'אתם לא בכיוון הנכון'. יש כאלה שהקשיבו ויש כאלה שלא, אבל עכשיו אנחנו רואים את המצב בשטח, והוא צדק במאה אחוז". ובעניין עמותת הרבנים הוא היה מעורב? הרב מחייך כצופן סוד, ומשיב: "זו עמותה כללית של רבני ישראל". בית פתוח באהבת ישראל ובכל זאת, פעילותו העיקרית של הרב גערליצקי מתמקדת בשליחות שהטיל עליו הרבי. כשהגיעו הרב ואשתו לתל אביב, התגוררו בה עשרה אדמו"רים, ואיש לא נאלץ לחפש מניין לתפילת שחרית. אט אט החלה המציאות להשתנות. האדמ"ורים נפטרו או עברו דירה, הדתיים עקרו מן העיר הצפופה ותל אביב הפכה לעיר חילונית עד לשד עצמותיה. איך פועלים כאן עם החבר'ה? "דבר ראשון מתוך אהבת ישראל, כמו שלימד אותנו הרבי", מחייך הרב. "אנחנו לא מייצגים שום מפלגה ולא צריכים שביום הבחירות יצביעו לנו. אנחנו פועלים מתוך אהבת ישראל". הרב גערלציקי מוצא את השינקינאים מיוחדים: "יש בהם משהו מן האמת. אין בהם אנטי לשום דבר. השינקינאים פתוחים לכל. הם מחפשים. ברגע שאדם מחפש אז הוא כלי. כלי לחסידות, לתורה ולמצוות". החב"דניקים פועלים עם החבר'ה ברחוב. כבר שנים שהם מחזיקים דוכן תפילין שפועל בימי שישי בשינקין, ורואים תוצאות: "החבר'ה לומדים איך להניח תפילין, עם הקוקו וכל הבעיות שיש כאן. ראש מרצ שעמד פה בביתן ליד, הוא היום אחד ממפיצי היהדות של חב"ד. היה כאן גם בחור שהיה 'סוגר את הפאבים', מה שנקרא. היום הוא מקרב רחוקים בצפת. ויש כהנה רבות מאוד". בית חב"ד במרכז תל אביב עורך סעודות שבת, שיעורים ומסיבות פורים שמושכות אליהן משפחות. הרב גערליצקי מתלונן שכמה כיפות ו'שמע ישראל' שהוא מכין לקראת תפילת נעילה, אין מספיק אף פעם. ב-26 השנים שהוא כאן הספיק הרב גערליצקי לפתוח מוסדות חינוך רבים. בתו הבכורה של גערליצקי, שמנהלת את 'בת מלך' הארצי (תנועת בנות חב"ד) עוד למדה בבית ספר דתי מעורב בנים-בנות, כי זה מה שהיה אז לחב"ד להציע. בנו השני כבר למד במחזור הראשון של החדר ביד אליהו, המונה היום 200 ילדים. לגערליצקי 13 ילדים. הגדולה בת 25 וכבר אמא לשלושה, והקטן בן שלוש וחצי. אשתו של הרב מעבירה שיעורים, מנהלת את הגנים ו"מבשלת לשבת לאורחים הרבים. אין לה רגע משעמם". בשולחן השבת של משפחת גערליצקי מופיעים אורחים רבים, רובם אינם מגיעים מן הרקע של מארחיהם, בלשון המעטה. איך מתמודדים עם חינוך הילדים? "יש לנו שחקן מפורסם שמתארח אצלנו קבוע. אז כשבאים אנשים מבחוץ הם רוצים את החתימה שלו. כשהוא אצלנו הוא לומד ומתקרב. לילדים שלנו אין את הגישה של האליל". ובכל זאת, האורחים מספרים סיפורים מהווי אחר, באים עם תסרוקות שונות... "כל שליח בשליחות הרבי יודע שהרבי לוקח את החינוך של הילדים על הגב שלו". וזה מוכיח את עצמו? "ודאי. אלה שנסעו לקליפורניה, השליחים הראשונים, נסעו ממש למקום שממה, ולא רק שהילדים שלהם הקימו חדרים ובתי ספר, אלא גם הקימו את 'צבאות ה'', התנועה של ילדי ישראל, בכל העולם". אין תחליף לרבי (חוץ ממשיח) השליחות היא פסגת השאיפות של חסיד חב"ד, אולם כשפועלים ונותנים צריך גם להתמלא. "פעם היינו נוסעים לרבי, והוא היה ממלא את הבטריות. אבל היום גם אנחנו עושים כנס של שליחים, הולכים לציון, וממשיכים את הקשר עם הרבי. בכנס השליחים אפשר להתחשמל מן האווירה. ההתקשרות לרבי לא הולכת ודועכת חס וחלילה, אלא גדלה מיום ליום, וצעירים מצטרפים למערכה". אתה חושב שיקום מישהו שיחליף את הרבי? "אני לא חושב שמישהו יכול להיכנס לנעליים שלו". בכל זאת, עברו 10 שנים. "אני לא מצאתי. הרבי בעצמו קבע מי יהיו האנשים שינהיגו, ויש רבנים וגאונים אבל ממש רבי – לא. אנחנו חיים מהרבי וממשיכים את דרכו". הרב גערליצקי שואף שילדיו גם ישמשו כשליחים של חב"ד, רצוי בארץ. הנימוק הוא לא מאהבת ארץ ישראל: "אני מרגיש שהרבי שלח אותנו, וזו לא היתה סתם שליחות. הרבי הדגיש: 'אנשים, נשים וטף'". אתה פועל רבות למען ארץ ישראל, אבל איפה העשייה החב"דית בתחום יישוב הארץ? "יש יישובים שנבנו על-ידי הרבי, ובכל היישובים ביש"ע יש בתי חב"ד. כל חסיד חב"ד מסור לארץ ישראל, וכמו שהוא מניח תפילין כך הוא זועק על נושא ארץ ישראל. אנחנו לא פוליטיקאים, אין לנו מפלגה, אבל אנחנו משתדלים להביע דעה ולזעוק, וכל חסיד חב"ד משתדל להסביר את העמדה של הרבי". אבל לא תהיה מציאות שהמרכז הגדול של חב"ד יגיע לארץ. "כרגע לא. זה עם משיח צדקנו בקרוב ממש".