מאת חיים ברון ובנימין וייס, כתבי COL בניו-יורק

בית-הכנסת "בית תורה דמשק אליעזר" הוא כמו סוד שרק מעטים יכולים להכיר. הוא שוכן במרתף של בית-מגורים בפלטבוש של ניו-יורק, הוא מסוגל לאכלס כמות מצומצת של מתפללים, הדלתות הצרות לא נותנות מרחב תנועה לגדלי-גוף, והבעלים מתעקש שלא לפרסם את הכתובת של המקום - אפילו לא באתר האינטרנט שלו עצמו.

קיימת סיבה נוספת לסודיותו של השטיבל: בארון-הקודש הצר שוכן לו אחר כבוד ספר-תורה של כ"ק האדמו"ר האמצעי של ליובאוויטש רבי דוב-בער שניאורי נ"ע.

"זהו ספר שנמצא במשפחתינו במשך דורות", מספר הרב מרדכי דב-בער פופקו, הרב והבעלים של בית-הכנסת, בראיון מיוחד ובלעדי שהעניק השבוע ל-COL. "זהו תורה, שאני בטוח, הרבה אנשים ירצו לברך אליה".

בשיחה על מיץ תפוזים, מסובים לשולחן צר, הוא פרש את השושלת המשפחתית: אמו מרת שפרה-פריידה הייתה משושלת שניאורסון-טברסקי. אביה, היה האדמו"ר מטומאשפול-קוידנובר הרב חיים-משה-יהושע, בנו של הרה"ק הרב מרדכי-דב-בער מטומאשפול, בנו של הרה"ק הרב מנחם-נחום מניעז'ין שהיה בנו של האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש.

אביו של ר' מרדכי, הוא הרב חיים-יצחק ע"ה. השם חיים ניתן לו בשנת 1925 על-ידי ה'חפץ-חיים', לאחר ששכב על ערש-דווי והרופאים לו נתנו לו סיכוי. הוא נפטר לפני שמונה שנים.

שיחה נדירה ברחוב

עילת המפגש עימו הייתה ספר-התורה העתיק, אולם ר' מרדכי ביקש להקדים לספר על הקשר בין משפחתו לליובאוויטש בדורות האחרונים. גם לאביו וגם לסבו ע"ה - היה קשר מיוחד עם הרבי ועם האדמו"ר הריי"צ נ"ע.

סבו התגורר בשנים רבות בבית מגורים בכתובת המבוקשת 922 בשדרת 'איסטרן-פארקוויי', מרחק קצרצר ממרכז חב"ד העולמי 770 המיתולוגי בשכונת קראון-הייטס.
"הוא היה מיודד מאוד עם האדמו"ר הריי"צ", מספר ר' מרדכי. "לאחר שהגיע הריי"צ לארה"ב בפעם הראשונה ב-1929, הוא ביקר אצל סבי, וגם כשהגיע בפעם השנייה". לדבריו, בין השניים היו קשרי ידידות גדולים. "האדמו"ר הריי"צ אהב את הבית של סבי, שהיו קוראים לו בחיבה מוישל'ה".

לאביו, שהיה רב בבית-כנסת מקומי וחבר ב'אגודת הרבנים של אמריקה', היה קשר חם לרבי. "אבי היה תלמיד-חכם גדול והיה בן-בית אצל ה'חפץ-חיים'. הרבי נתן כבוד גדול לאבי".

הרב יצחק שפרינגר, משגיח בישיבת "תומכי תמימים" ב-770, זוכר היטב את המשפחה. "לרב פאפקא היה חשוב מאוד הנושא של 'מיהו יהודי' שהרבי זעק עליו רבות", סיפר ל-COL השבוע. "הוא פעל בדרכים שונות למען תיקון החוק, ומתוקף תפקידו, הייתה לו גם השפעה בנושא. גם בנושא של שלימות-הארץ - הוא פעל פעמים רבות". דברים דומים אמר לנו הרב יקותיאל ראפ.

חסידי חב"ד נוספים שהכירו את המשפחה ידעו לציין את השיחה הנדירה שקיים עמו הרבי דקות ארוכות בחזית 770 - שתמונה ממנה מתפרסמת לראשונה ב-COL. "השיחה הזו ברחוב הוכיחה יותר מכל על היחס המיוחד שהעניק לו הרבי", אומר הרב שפרינגר.

חב"דניקים מוזמנים?

מתפללי בית-הכנסת הם מדגם מייצג של פלטבוש. שני מנייני תפילת שחרית נערכים בשעות נפרדות - הראשון למתפללי נוסח אשכנז והשני לנוסח ספרד. לתפילת מנחה היה ניתן לפגוש יהודי מבוגר בכסא גלגלים מונע, צעיר ליטאי בלבוש אופנתי, בוכרי המכיר היטב את חב"ד ומספר יהודים שעברו את גיל הגבורות. בספר-התורה היקר הם לא משתמשים לעיתים קרובות.

"הספר נמצא במצב מאוד שברירי", מודה ר' מרדכי פופקו. "אנחנו רק משתמשים בו בראש-השנה ויום כיפור".

ולא בכדי. המסורת המשפחתית מספרת כי בשנות המשטר הקומוניסטי, ספר-התורה הוחבא במרתף תחת מרתף - מקום מסתור ששימש גם לשימור דברי מאכל. במהלך שנים אלו, הנזק שנעשה לקלף היה בלתי-הפיך.

למרבה הנס, הכתב עצמו לא נפגע. אף שכיום ניתן לראות טלאים רבים על הצד האחורי של הקלף.

סופר הסת"ם הרב צירקינד מקראון-הייטס שבדק את ספר-התורה טוען כי לפי הכתב והקלף ניכר את הספר קודם לימי האדמו"ר האמצעי (תקל"ד-תקפ"ח) וסביר להניח כי האדמו"ר השני בשושלת חב"ד קיבלו בירושה.

ר' מרדכי מספר על נס נוסף שאירע לספר: "ברשות המשפחה היה שני ספרי-תורה. אחד של האדמו"ר האמצעי והשני של הצדיק ר' לוי-יצחק מברדיצ'וב. הם נשבו בידי הממשלה הרוסית. היו לנו במשפחת שני נשים שהתייתמו בגיל צעיר וגדלו עם השכלה חילונית. הם עבדו כפקידות בצבא הרוסי.

"למרבה הפליאה, הן הבינו את החשיבות של ספרי-התורה. הייתה להן גישה למחסני המדינה וניגשו לשם והוציאו את הספרים. 'לא ראיתם כלום ולא היינו פה', הן אמרו לשומרים. וכך יכלנו להביא אותם לארצות-הברית".

הימצאותו של ספר-התורה בבית-הכנסת ידועה למעטים בחב"ד. אולם, כשאלה מגיעים, הם מקבלים את היחס הראוי. "ספר-התורה הגיע אלינו בירושה בצורה לא קלה אבל אם יש חב"ד אז כל הכבוד", אומר ר' מרדכי.

בט' כסלו, יום היארצייט של האדמו"ר האמצעי, "אנחנו נותנים לחב"דניקים להתפלל כאן ולקרוא מהתורה", הוא מספר. "הייתה כאן גם קבוצת תלמידים מישיבת חב"ד באושן-פארקוויי".

האם הרבי ידע על ספר-התורה? "אני בטוח שהרבי היה מודע", הוא עונה. "אנחנו נכדים של האדמו"ר האמצעי וסבי היה קרוב מאוד לרבי הריי"צ ולרבי הזה".

בהקשר לדברים אלו, אומר ל-COL הלילה (מוצאי-שבת) מנהל ספריית 'אגודת-חסידי-חב"ד' הרב שלום-בער לוין: "אודות שלשת ספרי-התורה שבבית-הכנסת שבנה כ"ק אדמו"ר האמצעי, מתועד בספר 'מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי' ע' סה, ששלשתם נכתבו ע"י הסופר המיוחד של רבינו הזקן, ר' ראובן סופר.

"לפי הנ"ל שספר-תורה זה הוא של כ"ק אדמו"ר האמצעי, בודאי נכתב בכתב אדמו"ר הזקן, שעל ידי ר' ראובן סופר. ולכאורה אפשר לבדוק זאת בקלות".

לצפייה בוידאו לחצו על כפתור ההפעלה או על האופצייה הנוספת:

לא מצליחים לצפות? לחצו כאן (ולצפייה במסך מלא)