שאלה: מי שלא היו לו תפילין בבוקר והגיעו לידיו לעת המנחה, האם יתפלל בהן מנחה או דיי בקריאת שמע?

תשובה: בתלמוד מובאים דברי רבי יוחנן: "הרוצה לקבל עליו עול מלכות שמים שלמה, יפנה (ינקה את גופו) וייטול ידיו, ויניח תפילין, ויקרא קריאת שמע ויתפלל", ואף הרמב"ם כתב: "אף-על-פי שמצוותן ללובשן כל היום, בשעת תפילה יתר מן הכול. אמרו חכמים: כל הקורא קריאת שמע בלא תפילין, כאילו מעיד עדות שקר בעצמו (שאומר 'וקשרתם לאות' ואינו מקיים זאת)". ובשולחן ערוך נפסק: "צריך כל אדם ליזהר בהם, להיותם עליו בשעת קריאת שמע ותפילה".

מכל האמור משמע, שהעיקר הוא קריאת שמע בתפילין, ושלמות העניין היא להתפלל (עמידה, שמונה-עשרה) בהן. מי שהתפלל שחרית בלי תפילין, לא יתפלל אותה שוב בתפילין. אך מי שעליו להתפלל שוב שחרית בשל טעות, כגון ששכח 'יעלה ויבוא', נכון שיתעטר בתפילין תחילה. אגב, ככלל, בדורות האחרונים לא נהוג להניח תפילין בתפילת מנחה.

בפוסקים לא מוזכר כלל שמי שלא הניח תפילין בשחרית יתפלל בהן מנחה, ואף ה'משנה ברורה' לא כתב זאת בספרו זה, אלא בספר הנחיות לחיילים יהודים בצבאות זרים כתב שבמצב זה "ראוי ונכון שיתפלל מנחה בתפילין". למעשה אין בכך חובה ואפילו לא דרישה לכתחילה, אלא שמי שיקיים זאת תבוא עליו ברכה.

מקורות: ברכות יד-טו ותר"י. רמב"ם הל' תפילין ספ"ד. שו"ע סי' כה ס"ד וסי' לז ס"ב, ושו"ע אדה"ז שם. פסקי תשובות סי' לז ס"ק ג, וש"נ, ובאשי ישראל פי"ט הע' מו, הביא מ'מחנה ישראל' פ"א ס"ג. וראה אות חיים סי' כה ס"ק ח. שו"ת יחוה דעת ח"ו סו"ס ו.