מערכת COL | יום א' אייר ה׳תשע״ז 27.04.2017

הגיליון החגיגי: הצצה ללקסיקון של 'ועד הנחות בלה"ק' ● מיוחד

לרגל הופעת הכרך השישים בסדרה המונומנטלית 'תורת מנחם' המכילה את התוועדויות הרבי בעשרות שנות הנשיאות – הצצה מרתקת ללקסיקון המושגים שהרכיב את עולם ה'הנחות' שיצאו לאור מדי שבוע, התוודעות לגילויים מפעימים מן הקודש פנימה הקשורים ב'הנחות' ורפרוף מהיר בשורה של רגעים גדולים וקטנים בתולדות המוסד שהיה ללחם חוקו של כל חסיד ● מאוצרות ועד תמונה ● COL מגיש הצצה לכתבה המתפרסמת בשבועון 'כפר חב"ד' שיצא לאור השבוע במהדורה מיוחדת לרגל הכרך השישים ל'תורת מנחם'  לקסיקון ועד הנחות בלה"ק
הגיליון החגיגי: הצצה ללקסיקון של 'ועד הנחות בלה
העמוד הפותח של הלקסיקון המיוחד
בנימין ליפקין

אוצרות

עד עצם היום הזה ממשיכה 'תורת מנחם' – המכילה את תורת הרבי, כפי שיצאה מפה קודשו באלפי התוועדויות על פני עשרות שנים – להתעשר ולהתרחב, באמצעות חסידים ואנשי מעשה, שבשנות האורה והטובה רשמו לעצמם 'הנחות' של שיחות ומאמרים. את האוצרות הללו, היקרים להם מכל, הם משגרים נאמנה אל צוות העילית המובחר הרוקח מה'הנחות' הללו את מעדני המלך המרווים את צמאון עם ה'.

בסוד שיח

ה'הנחות' בגלגוליהן השונים, מאז הופעתם הראשונים כקונטרסים בודדים ועד היותם חלק מספרים עבי כסף, סיפקו לעולם התורה על כל גווניו את רשימות חילופי הדברים בעת ביקור אדמו"רים, רבנים, וגדולי ישראל. לא מעטות משיחות קודש אלו הוגהו על ידי הרבי.

געליס

עולם המושגים הזמין, הנגיש והמוכר כיום בכל הקשור להפקות הדפוס היה שונה כרחוק מזרח ממערב בשנות הופעתן הראשונה של ההנחות. ממכונת ה'סדר-צלם' היו יוצאים עמודים ארוכים שבהם השיחות עצמן הופיעו בנפרד מההערות ומראי המקומות. את העמודים הללו היו מסדירים ומכינים להגהת הרבי. עמודי ההגהה נקראו בשם 'געליס'.

דבר מלכות

החוברת השבועית שבמרוצת השנים האחרונות הפכה לסימן ההיכר וללחם החוק של רבבות אלפי חסידים בארץ ובעולם בכל מקום שהוא. מפעל חובק עולם של יהודי אחד, חסיד ומקושר בכל רמ"ח ושס"ה, הרה"ח ר' טוביה פלס הי"ו. ליבת החוברת, שבמרוצת השנים הפכה לעבת כרס, היא ה'הנחה' של התוועדות שלמה המופיעה בראשו. אחת העדויות המרהיבות ביותר שנצרבו בזיכרון היא מראה הרבי יוצא מהיכל בית המדרש כשבידו הקדושה, מלבד הסידור הנודע, גם חוברת 'דבר מלכות', אחרי שחילק את הקונטרס בידו הק' לכאו"א בי"ג אייר תנש"א. תמונת הרבי האוחז, כמנהגו בקודש, בפרוכת ארון הקודש, כשמידו מבצבץ 'דבר מלכות', מעידה על החביבות הרבה והיוצאת מגדרה לחוברת התורנית רבת התפוצה.

דפוס

עד שלהי שנת תשל"ז היו השיחות נדפסות ב'סטנסיל' עם הידוק הדפים. בחודש מנחם אב תשל"ז הגיש ועד הנחות בלה"ק אל הרבי שאלה ובקשה האם אפשר להדפיס ההנחות בחוברות ובדפוס. הרבי אישר את הדפסת החוברות בחוברות ובאשר לשאלה השנייה השיב בכתב יד קודשו: "אבל לא בדפוס, על כל פנים לעת עתה". מהסיפא של התשובה ניתן היה להבין כי עוד חזון למועד וכי יום יבוא והרבי יאשר להדפיס את שיחותיו הבלתי מוגהות גם בדפוס.

הגהה

בתחילת הדרך מרבית ככל השיחות נותרו בגדר הנחת השומעים והן לא עברו הגהה של הרבי. ככל שנקפו השנים החל הרבי להגיה יותר ויותר את השיחות. בשנים האחרונות, היה זה מדי שבוע בשבוע. תחילה היה הרבי מגיה מדי שבוע הן את ההנחה באידיש והן ההנחה בלשון הקודש. מאוחר יותר, על מנת לחסוך את זמנו היקר מכול של הרבי, הונהגה רוטציה: בשבוע אחד מגיה הרבי את השיחה בלשון הקודש, ובשבוע הבא הוגהה ההנחה בידי הרבי באידיש ובוועד הנחות בלה"ק תרגמו מהדורה מוגהת זו. העבודה הייתה מאופיינת בלחץ תמידי שכן נדרש היה להספיק להגיש את ההנחה במועד על מנת לזכות בהגהה וליישם את כל ההגהות.

התוועדויות

ההנחות, שיצאו במתכונת של חוברת שבועית, בכל שבוע לאחרי ההתוועדות, קיבלו שדרוג ומיסוד בשנת תשמ"ב, כך שלקראת כל תקופה של שנה חדשה נדפס ספר התוועדויות של תקופה זו בשנה הקודמת. כך נוצרו יחד 43 כרכים של ספרי התוועדויות תשמ"ב-תשנ"ב. בשנים האחרונות, הולכת ומתעבה הסדרה עם הוצאתן לאור מחדש של כל התוועדויות הרבי מאז תחילת הנשיאות תש"י-תשמ"א. הגיליון הנוכחי, על שלל כתבותיו ומדוריו, מעלה על נס את הופעת הכרך השישים בסדרה מפוארת זו.

הדרנים

לקראת י"א ניסן תשנ"ב, במלאות תשעים שנה להולדת הרבי, הופיע לאור עולם הספר תורת מנחם – הדרנים על הרמב"ם וש"ס, הכולל את ההדרנים שנאמרו בעשור התשיעי של הרבי.

ועד הנחות בלה"ק

מוסד שהוקם באתערותא דלתתא בידי איש אחד בארץ הקודש. היה זה הרה"ח ר' מנחם (מֶנִי) וולף הי"ו, מנהל קה"ת בארץ הקודש, שכאש בעצמותיו בערה בו ההשתוקקות לזכות את עדת החסידים שאינם דוברי אידיש בדברים היוצאים מפי קודשו של הרבי, מדי שבוע בשבוע. הרב וולף יצר קשר עם הרב דוד פלדמן וביקש ממנו לצאת לדרך כשהוא עצמו מבטיח להיות אחראי לגשמיות ואילו הרב פלדמן יספק את הרוחניות ויתפקד כעורך ראשי שאחראי על התכנים. במשך כל השנה הראשונה לפעילות 'ועד הנחות בלה"ק' הודפסו ההנחות בארץ ישראל וממנה שונעו החוברות לניו יורק ולכל מרחבי תבל. במרוצת השנים התקבלו אינספור מענות קודש וברכות מהרבי שהעידו על קורת רוחו הקדושה מקיומו של מפעל קדוש זה.

זריזות

המוטיב המרכזי ביותר בעבודה על ההנחות בשירות הרבי. כמו במישורים רבים אחרים, התביעה של הרבי הייתה שהעבודה תיעשה בזריזות ומבלי שהדבר יפגע באיכות העריכה הטובה והמקסימלית. האתגר הצריך מאמצים ניכרים משורה ארוכה של עוסקים במלאכה, החל מאנשי התוכן וכלה באנשי ההפקה. הקטליזטור שהעניק כוחות לכל הנפשות העושות בא לידי ביטוי בגילויי קורת הרוח של הרבי בכל עת שעמדו בזמנים.

חזרה

הסדן שעליו נוצרו ה'הנחות' עד שהפכו לתורה שלמה. בשבתות ובימים טובים, הייתה נערכת 'חזרה' כצאת השבת או החג, כשהחוזר הראשי הוא הגה"ח רבי יואל כהן שליט"א. משני צדיו של ר' יואל יושבים היו ה'מניחים' שסייעו לעצם ה'חזרה' ובעיקר תיעדו את הדברים בקיצור. על סמך תקצירים אלו נערכו ה'הנחות'. עם החלק הארי של המשתתפים באותם מעמדי 'חזרה' בלתי נשכחים נמנו עוד בחורים ואברכים שלא עסקו בעריכת השיחות אולם עז היה רצונם לזכור ולהבין את כל אשר נאמר בהתוועדות.

טייפ

בהתוועדויות שערך הרבי בימי החול תועדו דברי הרבי במכשיר רשמקול. תכף לאחר ההתוועדות היה הרה"ח ר' צבי הירש נאטיק מתמלל את כל הדברים שיצאו מפי הרבי באופן מילולי ומדויק, במעשה אמנות מיוחד, תוך הקפדה על פיסוק וחלוקה למקטעים ופסקאות, דבר דבור על אופנו. רשימות אלו היוו את הבסיס להנחות. הרבי הסתייג מאוד מהדפסת השיחות באופן מילולי בלבד. מן הקודש פנימה יצאו כמה וכמה פעמים מענות קודש חריפים בהם הורה הרבי שלא להדפיס את השיחות והמאמרים באופן מילולי אלא לאחר עריכה מסודרת ומדוקדקת.

יין מלכות

מאז שחולל את תקנת לימוד הרמב"ם היומי, בשנת תשד"מ, הקדיש הרבי שיחות מיוחדות לביאורי סוגיות ברמב"ם וכן 'הדרנים' על ספרי הרמב"ם. כל אלו רוכזו והופיעו בשלושה כרכים מפוארים על ידי ועד הנחות בלה"ק.

כפר חב"ד

השבועון שזכה להיות בימה לריבוי שיחות של הרבי מבית היוצר של ועד הנחות בלה"ק. החל משנת תשמ"ח, היה הרבי מגיה מדי שבוע בשבוע את שיחות קודשו מהשבת שעברה לטובת פרסומה בעיתון כפר חב"ד. לוח הזמנים – החל מקודש הקודשים לפניי ולפנים על כל המשמעות הנשגבה הכרוכה בכך וכלה עם כלל העוסקים במלאכה – רותק ללוחות הזמנים של הורדת 'כפר חב"ד' לדפוס. היה בכך ביטוי מובהק ובלתי משתמע לשתי פנים באשר להיותו של 'כפר חב"ד' השופר של הרבי במלוא מובן המילה.

לה"ק

שמו המקוצר של 'ועד הנחות בלה"ק'. כך מכנים את המוסד הקדוש הידענים והמקורבים. ובהגדרה מדויקת: הצימאון של אנ"ש בארץ הקודש שלא היו בקיאים באידיש ללימוד תורת הרבי – הביא להפצת המעיינות בקנה מידה עצום לעשרות אלפי יהודים.

מאמרים

ועד הנחות בלה"ק תפקד במקביל ובו זמנית גם כ'וועד כתבי קודש' וכמי שאחראי, הלכה למעשה, על עריכתם והוצאתם לאור של דברי אלוקים חיים, המאמרים שנשא הרבי במרוצת השנים. עבודה זו נחלקה לשתי זרועות: האחת – 'הנחות' של המאמרים הבלתי מוגהים שהעבודה עליהם הייתה זהה לכלל העבודה על ה'הנחות' של השיחות. השנייה – מלאכת מחשבת של עריכתם והכנתם לדפוס של המאמרים שהוגהו אישית על ידי הרבי במרוצת כל השנים. במסגרת זאת יצאו והופיעו לאור שורה של ספרים שהם נכס צאן ברזל לכל ספרייה חב"דית: תורת מנחם – ספר המאמרים מלוקט – מוגה (4 כרכים); ספרי המאמרים (בלתי מוגה) לפי סדר השנים והמועדים; באתי לגני; י"א ניסן; דרושי חתונה; דרושים לפרקי אבות ועוד.

מעייני הישועה

לקט מאלף של כל השיחות שנשא הרבי, כמנהגו בקודש, בכל אחד מלילות חג הסוכות (החל משנת תשמ"א) לקראת שמחת בית השואבה. הספר זכה ליחס מיוחד מאת הרבי אשר השתמש בו אישית בכל שנה בחג הסוכות, הן בספר המקורי והן בקונטרסי ההשלמה שיצאו לאור בשנים שלאחר הופעתו.

המשך הלקסיקון המלא - מתפרסם השבוע ב'כפר חב"ד', לצד שורת כתבות מרתקות, ראיונות, פרויקטים, טורים ומדורים. אל תחמיצו!
הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.