מערכת COL | יום א' אייר ה׳תשע״ז 27.04.2017

ל"ג בעומר ב'יום שאחרי': האם יש עניין, ומה אומרת ההלכה?

כפי שפורסם, בהנחיית משרד החינוך יתקיימו לימודים סדירים, והחופש יערך רק ביום שני י"ט אייר, כך שחלק גדול מתהלוכות ל"ג בעומר יערכו על ידי השלוחים בארץ רק ביום שני • השאלה הנשאלת היא: האם יש עניין לערוך תהלוכות ל"ג בעומר ביום שני אף שאינו ל"ג בעומר, והאם יש מקום להתיר כלי-נגינה בתהלוכה ביום זה? • ומה אמר על כך הרבי?  לסיפור המלא
ל
ארכיון
כפי שפורסם, בהנחיית משרד החינוך יתקיימו לימודים סדירים, והחופש יערך רק ביום שני י"ט אייר, כך שחלק גדול מתהלוכות ל"ג בעומר יערכו על ידי השלוחים בארץ רק ביום שני * השאלה הנשאלת היא: האם יש עניין לערוך תהלוכות ל"ג בעומר ביום שני אף שאינו ל"ג בעומר, והאם יש מקום להתיר כלי-נגינה בתהלוכה ביום זה?

בליקוט 'משיחות ט"ו אייר ול"ג בעומר ה'תשמ"ו' ס"ב, (מוגה, לקוטי שיחות כרך לז עמ' 211) נאמר: "אויב ערגעץ-וואו קען מען ניט איינפירן א כינוס אדער א תהלוכה פון קינדער בל"ג בעומר, אדער מ'קען עס ניט טאן בשלימות... זאל מען אין די טעג לאחרי זה, וועלכע קומען בהמשך צו ל"ג בעומר, מאכן (נאך) א כינוס, מסיבה אדער תהלוכה וכיו"ב, פאר אידישע קינדער... אלס המשך צו יום שמחתו של רשב"י בל"ג בעומר... [בתרגום חופשי: אם אי-שם לא ניתן לארגן כינוס או תהלוכת ילדים בל"ג בעומר, או שלא ניתן לעשות זאת בשלימות... יעשו בימים שלאחרי זה, הבאים בהמשך לל"ג בעומר, (עוד) כינוס, מסיבה או תהלוכה וכיו"ב, לילדי ישראל...כהמשך ליום שמחתו של רשב"י בל"ג בעומר..]
 
ובהמשך שם: "זעלבסטפארשטענדלעך אז דער כינוס וכיו"ב זאל מען מאכן באופן המותר לכתחילה (בלי שום ספיקות בדבר) בימי הספירה – דורך פארבינדן דאס מיט א סעודת מצוה – א "סיום" אויף א מסכת וכיו"ב, וואס 'עושין שמחה לגמרה של תורה', אדער מיט אן אנדער סעודת מצוה, וואס זיכער וועט מען געפינען כמה הזדמנויות בזה..." [בתרגום חופשי: "מובן מאליו שיעשו את הכינוס וכיו"ב באופן המותר לכתחילה (בלי שום ספיקות בדבר) בימי הספירה – על-ידי שיקשרו זאת לסעודת מצוה – 'סיום' מסכת וכיו"ב, ש'עושין שמחה לגמרה של תורה', או לסעודת מצוה אחרת, שבוודאי ימצאו כמה הזדמנויות בזה..]

הכוונה להשמעת כלי-נגינה בכינוסים אלו, שנותנת שמחה ותוקף לכינוס. 

וזה מתאים לפסיקת שו"ע אדה"ז (4 סי' תצג ס"א, ע"פ המג"א שם ס"ק א) בדיני ימי הספירה, "ומותר גם-כן לעשות סעודה לאחר השידוכין... אבל לא יעשו ריקודין ומחולות, ואין צריך לומר שלא יעשו ריקודין ומחולות של רשות...", דהיינו כיוון שפוסק שהסעודה אחרי השידוכין (אף שמותר לעשותה בימי הספירה אינה סעודת מצוה) הרי שבסעודת מצוה אין הגבלה בריקודין ומחולות.

וכן כתב בפסקי תשובות שם, שבסעודת מצוה, כגון שבע ברכות, ברית מילה ופדיון הבן, בר מצוה, הכנסת ס"ת וסיום מסכתא, לדעת המג"א מותר לעשות ריקודין ומחולות. וראה בשו"ת יחוה דעת ח"ו.
הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.