קבע כעמוד הבית
|
הוספה למועדפים
|
פרסם אצלנו
|
צור קשר
|







על עצים ושכנים ● בעין משפט
(יום שני, כ''ו אייר תשע''ז)
האם מותר לקטוף פירות הגדלים על עצים שברחוב? הפירות מעץ השכן נושרים לחצרי, מותר לי לאוכלם? העץ של השכן מפריע לי, מה ניתן לעשות? ● 'בית המדרש להוראה ומשפט' בראשות הרה"ג מאיר אהרון מגיש לגולשי COL טור שבועי הלכתי בדיני ממונות שבין אדם לחבירו על-פי פסקי רבותינו נשיאנו ● מגיש הרב יהודה ליב נחמנסון דיין ומו"צ ב'בית מדרש להוראה ומשפט' ● הסדרה התורנית-אקטואלית 'בעין משפט' מרתקת גולשים רבים בארץ ובעולם ● למאמרים נוספים ושאלות הלכתיות אתר הלכ"ה על עצים ושכנים

 "'כי תבואו אל הארץ ונטעתם' (קדושים י"ט כ"ג). אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל, אף על פי שתמצאו אותה מליאה כל טוב, לא תאמרו נשב ולא נטע, אלא הוו זהירין בנטיעות, שנאמר, ונטעתם כל עץ מאכל. כשם שנכנסתם ומצאתם נטיעות שנטעו אחרים, אף אתם היו נוטעים לבניכם (תנחומא קדושים סימן ח').



אנו נמצאים בתחילת ימי הקיץ, תקופה של פריחת העצים והצמחים. לא מכבר אף בירכנו את 'ברכת האילנות'. בהקשר לכך, נדון הפעם בכמה הלכות של 'בין האדם לחבירו' הנוגעות לגידולי קרקע



 יש לך שאלה הלכתית לחץ כאן - אתר הלכ"ה



  עצים שניטעו ברחוב

·      עצי-פרי שניטעו בידי עירייה או מועצה מקומית וכדומה, אסור לקטוף מהם פירות ללא רשות, משום גזל[1].



אך לקטוף מהעצים הנ"ל עלים בודדים בלבד (כגון 'עלי זית' לצורך הכנת תה) – מן הדין מותר כיון שאין דרך להקפיד על כך, אך ממידת חסידות יש להימנע מזה כיון שאם כולם יעשו כך יושחתו העצים לגמרי[2].



 עצי השכן שנכנסים לחצרי

·      עץ-פרי שנטוע בחצר פרטית וחלק מענפיו יוצאים לאויר רשות הרבים או לאויר החצר הסמוכה, הפירות שעל הענפים הללו שייכים לבעל העץ ואסור לאחרים לקוטפם[3].

·      פירות שנשרו מעץ פרטי והתגלגלו לרחוב, אם הם פירות רכים הנמאסים עם נפילתם, או שעומדים להיאכל תוך זמן קצר על ידי בעלי חיים שונים, מותר לכל אדם לקחתם כי הבעלים בוודאי התייאשו מהם. אולם אם ידוע שהבעלים לא התייאשו, כגון שהניחו סל תחת העץ לקלוט את הפירות הנופלים, אסור לקחתם. כמו כן, פירות שאינם נמאסים מיד עם נפילתם ואינם נאכלים במהרה על ידי בעלי חיים אסור לקחתם, כי מן הסתם הבעלים אינם מתייאשים מהם[4].

של מי העץ

·      עץ שנטוע בדיוק על הגבול שבין שתי חצרות, אם שורשי העץ מתפשטים לשטח שתי החצרות בכמות שווה, גם אם ענפי העץ נוטים לחצר אחת בלבד – שתי החצרות חולקות בפירות העץ בשווה; אבל אם באחת החצרות כמות השורשים גדולה יותר מאשר בחצר השניה, יש לחלק את הפירות בין שתי החצרות בהתאם לאחוז השורשים שבכל חצר[5].

·      עץ-פרי הנטוע בשטח פרטי שבעליו אינו משתמש בו ואף אינו מבקר בו כלל, ופירות העץ גדלים מאליהם ונושרים ונרקבים, מותר לכל אדם לקטוף אותם לעצמו, כי חזקה שהבעלים אינם מקפידים על כך[6].

נזקים הנגרמים מעצי השכנים

·      ענפים היוצאים מחצר פרטית לחצר סמוכה ומהווים מטרד, רשאים בני החצר השנייה לכרות אותם על חשבונם[7], והענפים הכרותים עצמם שייכים לבעלי החצר שבה גדלו[8].

אבל אם הענפים יוצאים מהחצר הפרטית לרשות הרבים ומפריעים לעוברים ושבים, חייב בעל החצר לקצוץ אותם על חשבונו[9].

·      ראובן ושמעון המתגוררים בבתים פרטיים זה לצד זה, לראובן יש בחצרו עצים גבוהים ואילו בחצר של שמעון יש דשא וריצוף בלבד, והרוח משירה עלים מעציו של ראובן ומעיפה אותם לחצרו הנקייה של שמעון, אין שמעון יכול לדרוש מראובן לכרות את עציו או לנקות לו את החצר, אלא שמעון ידאג לעצמו להגן על חצרו מלכלוך העלים באמצעות בניית גדר גבוהה וכדומה, או שינקה את חצרו בעצמו[10].

·      ראובן ושמעון שכנים בבניין משותף, ראובן גר בקומת הקרקע ב'דירת גן' ושמעון גר בקומה הראשונה. באחד הימים החליט ראובן לטעת עצים גבוהים בחצר דירתו, ושמעון טוען שהעצים יסתירו לו את חזית הבניין ואת הרחוב. הצדק עם שמעון, ועל ראובן להימנע מנטיעת עצים גבוהים בחצר דירתו. הסיבה לכך היא, כי כשקנו ראובן ושמעון את דירותיהם לא היו נטועים עצים בחצר דירת הגן של ראובן, ומאידך גם לא קיים 'מנהג קבוע' לטעת שם עצים, נמצא ששניהם נכנסו לגור בבנין זה על-דעת שלשמעון יש מרחב ראייה ממרפסת דירתו לחזית הבנין ולרחוב[11].















[1] ראה פסקי דין ירושלים ח"ט עמ' ערב. ארבעת המינים כהלכתם עמ' מד ס"ד.

[2] ע"פ שוע"ר הלכות גזלה ס"א, וסמ"ע סי' שנט ס"ק ד בשם הבית יוסף.

[3] שו"ע חו"מ סי' קסז ס"ב ברמ"א. נתיבות המשפט סי' קנה ביאורים ס"ק טו. שו"ת אגרות משה חו"מ ח"א סי' מג.

[4] שו"ע חו"מ סי' רס ס"ו.

[5] שו"ע חו"מ סי' קסז ס"ב. סמ"ע שם ס"ק ד. נתיבות המשפט סי' קנה ביאורים ס"ק טו. וראה שיחת י"ט כסלו תשכ"ו, תורת מנחם חמ"ה עמ' 243 ואילך, ביאור בסוגיא זו בגמרא בבא מציעא.

[6] ע"פ שו"ע אה"ע סי' כח סי"ז. שו"ת נודע ביהודה תנינא אה"ע סי' עז ד"ה ומה שנסתפקתם וד"ה ולפי מה. שו"ת ברית יעקב ח"א חו"מ סי' קז. וראה גם חקת משפט לא תגזול פ"ח סכ"ט.

[7] על פי שו"ע חו"מ סי' קנה סכ"ו וסכ"ח. וראה עוד שם סל"ב. נתיבות שם ביאורים ס"ק יח. שו"ת חלקת יעקב חו"מ סי' י אות ד. משפטי התורה ח"ב סי' סא אות א.

[8] שו"ע חו"מ סי' קסז ס"ב ברמ"א.

[9] ע"פ גמרא בבא בתרא ס, א-ב. שו"ע חו"מ סי' קנה סכ"ז. וראה משפטי התורה שם אות ב.

[10] ראה שו"ע חו"מ סי' קנה סל"ב. סמ"ע שם ס"ק עג. משפט שלמה ח"ב ל"ב נתיבות נתיב ב' עמ' 21. שו"ת משיב בהלכה סי' קצח.

[11] הגר"מ שפרן, חוקי חמד שכנים עמ' עב.




הדפסה |
שלח לחבר:  שמך: אימייל הנמען:
תגובות
הוספת תגובה
כותרת:

תגובה:


אין כרגע תגובות לכתבה זו


© 2018 COL תקשורת - כל הזכויות שמורות אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואמיתותן