קבע כעמוד הבית
|
הוספה למועדפים
|
פרסם אצלנו
|
צור קשר
|







התיעוד נחשף: כך נמלטו ה"תמימים" מפולין לווילנא ● בלעדי
(יום חמישי, כ' אדר תשע''א)

כשהתחילה המלחמה, חלק מהתלמידים ברחו לווילנא, שם פתחו מחדש את ישיבת "תומכי-תמימים". כשרצו לעשות 'תמונת מחזור', פשוט עלו על מרפסת הקומה השניה ● כשהצילו את התלמידים דרך יפן, הגיעו התלמידים לשנגהאי, ושם פתחו את "תומכי-תמימים". גם שם עשו 'תמונת מחזור' ● רוב התלמידים בתמונות - זהים, כי התלמידים שהצליחו לברוח מפולין לווילנא, הם התלמידים שהצילו מווילנא דרך יפן, ומשם הגיעו לשנגהאי. היו תלמידים שהיו בווילנא ולא הצליחו להצילם דרך יפן ● הרב שלום-בער לוין חושף את סיפור הבריחה מפולין לווילנא, על-פי מסמכים שמתפרסמים כאן לראשונה ● מזהה את הסבא בתמונות? ספר לנו לסיפור המלא

פרויקט מיוחד ב-COL: "רשימת התמימים". כל הכתבות במדור אחד! >>>

מאת הרב שלום-בער לוין

כשהתחילה המלחמה, חלק מהתלמידים ברחו לווילנא, שם פתחו מחדש את ישיבת "תומכי-תמימים". כשרצו לעשות 'תמונת מחזור', פשוט עלו על מרפסת הקומה השניה. הצלם עמד בחצר וצילם את כל התלמידים יחד עם חברי ההנהלה - התמונה בגודל מלא מתפרסמת בתחתית הכתבה.


הרבנים רוטשטיין, זלמנוב ואושפאל – עם התלמידים על המרפסת בישיבה בווילנא

כשהצילו את התלמידים דרך יפן, הגיעו התלמידים לשנגהאי, ושם פתחו את "תומכי-תמימים". כשרצו לעשות 'תמונת מחזור', פשוט עלו על מרפסת הקומה השניה, הצלם עמד בחצר וצילם את כל התלמידים יחד עם חברי ההנהלה. התמונה בגודל מלא מתפרסמת בתחתית הכתבה.


הרב מאיר אשכנזי – עם התלמידים על המרפסת בישיבה בשנגהאי

רוב התלמידים בתמונה הזאת והזאת זהים, כי אלו התלמידים שהצליחו לברוח מפולין לווילנא, הם הם התלמידים שהצילו מווילנא דרך יפן, ומשם הגיעו לשנגהאי.

מכל מקום, היו תלמידים שהיו בווילנא ולא הצליחו להצילם דרך יפן.

התמונות מתפרסמות כאן לראשונה, ומי שמצליח לזהות בהן את הסבא שלו, מתבקש לעשות זאת במדור התגובות.

● ● ●

נספר כאן את תמצית סיפור הבריחה מפולין לווילנא, על-פי מסמכים שמתפרסמים כאן לראשונה, ויפורסמו בפירוט רב, בספר שמכינים כעת לדפוס – "תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא".

בריחת התלמידים לווילנא

ימים אחדים אחרי שהתחיל המלחמה, נסע כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע עם בני ביתו מאטוואצק, ושם היו תחת מטר ההפצצות של הגרמנים במשך ארבעה חדשים, עד שניצלו לריגא בה' טבת, ובשלהי אד"ר יצאו משם לשטוקהולם, ומשם לארה"ב.

אמנם שאר תלמידי הישיבה באטוואצק, חלקם ברחו לביתם, חלקם ברחו לווארשא ושם חיו במחבוא, וחלקם נשארו בינתיים באטוואצק; עד אשר באמצע חודש כסלו, הורה רבינו לכל התלמידים להשתדל לברוח לווילנא, כדלקמן.

אחד מאלו שנשארו באטוואצק הי' התלמיד ה"ר מנחם-זאב גרינגלאס; אשר אחרי שהגיע לווילנא, ואחרי שרבינו הגיע לריגא, כתב לרבינו בי"ט אד"ר ת"ש:

הנני בזה להזכיר לפני כ"ק את אלו אשר פעלו לטובה לעזור להתלמידים דתומכי תמימים שנשארו באטוואצק בימי המלחמה, היינו בימי חודש תשרי, והחיו את נפשינו ממש ממתי הרעב.

ה"ה האדמו"ר רבי עזריאל-מאיר אייגר שליט"א מלובלין, והאדמו"ר מפאריסאוו שליט"א, שפעלו אצל מקושריהם שיאכלו שמה מתלמידינו.

הרה"צ מהור"ר ר' יעקב בינום שליט"א דאנציגער (אחי אדמו"ר מאלכסנדר), שאסף כמה פעמים אצל שכניו כסף בעדנו, וגם בעצמו נדב נדבות הגונות, אע"פ שלא הי' לו בריוח.

הרה"ג מוה"ר ר' יחיאל ישעי' וויינבערג שליט"א אבדק"ק יענדרזשוו פלך קיעלץ (דר באטוואצק בשכינות ישיבתינו), שאסף כמה פעמים כסף אצל שכינו, וגם אצלו אכלו במשך חדשים תשרי חשון וחצי כסלו בכ"י שני תלמידים שני פעמים בכ"י.

האחים יעקב יצחק ויוסף מאסטאוויטש.
ש"ב ה"ר דובער גרינגלאס.
האופה ר' צבי דאמלוק.

בזכות זה יעזור להם השי"ת וישמרם מכל צער ונזק ויוציאם מהמיצר אל המרחב.

הוראת רבינו לתלמידים לברוח לווילנא

ההוראה: לברוח מווארשא

בימים הראשונים של חודש כסלו, הורה רבינו לתלמידים הנמצאים בווארשא, לברוח משם לווילנא, ולהסתדר בישיבת תומכי תמימים שם.

לצורך זה צריך היה התלמיד להבריח שני גבולות:
אחרי הסכם ריבנטרופ-מולוטוב, על חלוקת פולין בין רוסיה לגרמניה, כבשה גרמניה את חלקה המערבי של פולין, ורוסיה – את חלקה המזרחי. וכדי להגיע מווארשא לווילנא הי' צריך להבריח תחלה את הגבול שבין פולין המערבית שתחת הכיבוש הגרמני, לפולין המזרחית שתחת הכיבוש הרוסי, ואחר כך להבריח משם את הגבול שבין פולין המזרחית שתחת הכיבוש הרוסי, לבין וילנא שתחת ממשל ליטא.

אודות התלמידים הראשונים שהגיעו לווילנא, הודיע המזכיר ר' חיים ליברמן (שהיה באותה שעה בריגא), אל ה"ר ישראל דזייקאבסאן, במכתב שכתב לו בי' כסלו ת"ש:
כעשרים בחורים מהישיבה באטוואצק הלכו רגלי והגיעו ב"ה לווילנא.

סיפורו של תלמיד

אחד מהתלמידים שהיו אז בווארשא, ואחרי ברכת הפרידה מרבינו באור לי"ח כסלו, יצא לדרכו להברחת הגבולות, הוא ה"ר שמואל דוד רייטשיק.

אחרי רוב טלטולים הגיע לווילנא בכ"ט טבת, והסתדר בלימודים בישיבה. ובמוצש"ק פר' תשא, ט"ו אד"ר, הוא כתב דיווח מפורט לרבינו:

בזה אוכל להודיע לכ"ק אד"ש, על גודל הטוב והחסד שעשה ה' עמדי, כי ב"ה אחר כמה הרפתקאות וטלטולים שונים באתי בחזרה לתו"ת דפה בליל כ"ט טבת.

סדר נסיעתי היה כך. אחר ברכת פרידה מכ"ק אד"ש, בליל י"ח כסלו, היינו עוד בפראגא [=הסמוכה לווארשא], עד מחרת. בליל י"ט כסלו התוועדנו יחד, ואחרי ההתוועדות נסענו יחד לשעדלעץ, וב"ה כי אחר כמה מניעות ועיכובים עברנו הגבול [=שבין פולין הכבושה ע"י הגרמנים לבין פולין הכבושה ע"י הרוסים] בליל כ"ו כסלו. ובליל כ"ט כסלו באנו לסלאנים.

ובליל ל' כסלו התוועדנו יחד עם הת' שמואל זילבערמאן. והנה הוא התעניין הרבה מאוד אתנו, ואסף סכום גדול מעות בעדינו.

(באותו זמן שהיינו שם עסק גם כן מאוד אודות המקוה דשם, שסגרו הבאלשעוויקות ימ"ש, וב"ה כי פעולתו יחד עם האב"ד דשם עשת[ה] פעולה, ובעת שנסענו משם כבר הבטיחו לו שיפתחו בחזרה).

ואחר שקבלנו צידה לדרך נסענו בליל ג' טבת ללידא. ובליל ח' טבת נסענו יחד עם התל' משה בערמאן וזעליג דוד זילבערמאן מסלאנים לאשמינא.

ולהיות כי במשך הזמן פסלה הממשלה דשם המעות הפולניות, נסעתי בליל י"ד טבת לגלובאקא. והנה הרב דשם הת' יצחק מאנדעלבוים שי' התענין מאוד בזה, ואסף סכום נכון מעות. והנה גם הוא חפצו ורצונו לבוא לכאן, רק שאינו יודע מה לעשות, כי מרגיש עצמו בעל אחראי בעד העיר, ואיך יכול לעזוב את העיר.

ולהיות שהיה בקשה לעבור את הגבול בסביבות אשמינא, נסענו אני והתל' מענדעל טענענבוים, בליל ט"ו טבת, לפאסטאוו, והיינו שם בש"ק אצל הרב דשם [=ה"ר יהודה ליב פריידין]. והנה התל' מענדעל טענענבוים חזר מאמר דא"ח. והנה גם הרב דשם אסף מעות מה בעדינו. ומשם נסענו להאדוצושקא, והיינו שם אצל הח' הערשעל קורלאנטשוק שי'.

ומשם נסענו בכ' טבת לשווענציאן, והיינו שם בביה"ח [=בית החסידים, שטיבל]. והנה הח' מנחם מענדל בערלין שו"ב דשם, התעניין אתנו, וב"ה כי אחר כמה הרפתקאות עברנו הגבול [=שבין פולין הרוסית לבין ליטא] בליל כ"ח טבת, ובליל כ"ט באנו לפה.

וב"ה כי מצאנו בפה כמה תלמידים מאטוואצק, והישיבה כבר נסתדרה במקצת. וב"ה כי כהיום הישיבה כבר נסתדרה בסדר מסודר ברוחניות וגשמיות. וגם כבר ניכר פעולתה והרושם שעשתה על שאר הישיבות, וכמה תלמידים מהישיבות שנתגלה להם עולם חדש, באים בכל יום בלילה ללמוד דא"ח, ובש"ק בעת חזרת דא"ח יש עולם גדול מהישיבות. ואנו מקוים כי במשך הזמן תעמוד הישיבה באותה המעמד ומצב שהיתה באטואצק בפרט, ובכלל באותה גובהה הראוי לה. יתן ה' שמהיום והלאה תומכי תמימים יתקיים לנצח, ולא יפסק עד ביאת הגואל בקרוב ממש.

בשבת פ' תרומה התוועד הרמ"ל [=המזכיר ה"ר משה ליב רוטשטיין], ודיבר הרבה אודות שמירת הזמן ואודות תעודתינו בתור שארית הפליטה מתומכי תמימים.
בשבת קודש פ' תצוה היה אצלנו אורח חשוב הח' פנחס מינץ מקאוונא, וסעד יחד אתנו בסעודת שבת, וסיפר כמה סיפורים, ובליל ליום ב' התוועד.
ובש"ק העבר התוועדו הרמ"ל והרב ר' שמואל זאלמאנאוו בליל ש"ק, וגם היום בשעת הסעודה.

יתן ה' שאהי' תמים כפי הכוונה האמתית, ושאצליח בלימוד הנגלה והדא"ח, ושלא יהיה לי שום מניעות ועיכובים לעסוק בתורה ועבודה, ושאשמע בשו"ט מאת אבי מורי בתוכ"י.


על כך השיבו רבינו, בכ"ה אד"ר (חי"ד אגרת ה'רסא*):

במענה על מכתבו המודיע שבא ת"ל בשלום לישיבת תו"ת, הנני מברכו בברכה, בברכת ברוך הבא, ובטח קרא את מכתבי להתלמידים ומקיים ככל האמור בו. והשי"ת יעזר לו להצליח בלימודו ויהי' יר"ש חסיד ולמדן.

שוב דיווח במוצש"ק פר' תשא, ט"ו אד"ר, אל רבינו:
כתבתי מכתבים להתל' נח יצחק ליבערמאן, זלמן פייויל בזשעזשינסקי, יעקב לייב מארקאוויטץ, האחים גאלדבערג. ומהתל' נח יצחק קבלתי תשובה שהוא בקו הבריאות, ולפי הנראה, להיות שכתבתי לו ברמיזה, לא הבין כהוגן, על כן כתבתי לו שנית יותר מפורש.

אצל הגבול נמצאים התלמידים באשמינא, התלמיד שלמה משה אייזענבערג, יוסף סאבאל, יעקב פרידמאן, בן ציון שעכטער, מאיר גלוקסמאן (כבר שלחנו להם מעות). בלידא נמצאים התל' לייבול קראמער, נחמן קראנענבערג. ובשווענציאן נמצא התל' חיים טובי' קאזלאוויטש, וגם התל' מאיר הענדיל נסע להגבול דרוסיא.

גם קבלנו מכתב מהר"מ שי' המודיע, כי התל' שמואל ארבעס ונטע מאנדעלמילך נסעו להגבול, יתן ה' שיבאו בקרוב ממש בשלום בלי שום מכשול.

עתה נתעורר אצלינו הצעה, אפשר יסע אחד מאתנו על עבר הגבול, ויראה שאותם שנמצאים שם אצל הגבול, ובכלל כל התלמידים הנמצאים, יבואו למחנינו. ובפרט שיראה שהחסיד הת' חיים מאיר ליס יבוא לכאן, שנצרך לנו בהישיבה, בפרט עתה שהרב ר' שמואל זאלמאנאוו שי' נוסע מאתנו. רק שאין אנו יודעים מה לעשות, כי הרי התל' יצחק מענדל גלוקסאהן [=ליס] היה כאן ועבר חזרה הגבול בשביל ענינים כאלו, ועד היום לא היה ממנו שום ידיעה.


על החתום: התל' מנחם שמואל דוד רייטשיק

"באתי בשלום אל תו"ת"

כעבור ימים אחדים, בי"ט אד"ר, דיווח ה"ר מנחם זאב גרינגלאס לרבינו:
קבלתי מכתבים מהת' אלעזר שטיינמאן שי' משידלובצה, ומהת' יאיר שי' בארנשטיין מסוכעדניאוו, ושואלים דרך הנסיעה, ואם כ"ק מסכים לזה, והשבנו להם כפי מכתבי כ"ק אד"ש.

וגם קבלתי עכשיו מכתב מהת' חיים מאיר בוקיעט מכמיעלניק שי'.
כתבנו לפאציאנאוו להר' משה אהרן שי' מארגעל, שיעורר את התל' מר קלמן גראשעפס שי', ואת התל' מר אברהם טובי' סטאפניצקי שי', ותלמידי המכינות והכתות אשר נמצאו שם, שיבואו תיכף.

גם כתבנו ללודז להת' קלמן מינקאווסקי שי', שיקח עמו את התל' מר שלום ראזענמוטער שי', והתל' מר נחמן מאנעל שי', ושאר התלמידים, ויבואו לפה.

גם כתבנו לעוד מקומות שונים. יתן השי"ת שיבואו כולם בקרוב לתומכי תמימים, ולא יהי' להם שום מניעות ועיכובים כחפץ וכברכת כ"ק אד"ש שליט"א.


עוד אחד מהתלמידים שהגיעו במשך החורף ללמוד בישיבה, התלמיד דוד בעלזיצקי, כתב אל רבינו בריגא:

בזה הנני להודיע אל כ"ק אדמו"ר שליט"א, כי באתי בשלום אל ישיבת תו"ת בעי"ת וילנא, ולומד הנני בהשיעור של הכתה. עיר מגורי הוא באטוואצק, ואבותי נשארו שם ... עד כאן הי' פרנסתם מכביסת לבנים של תלמידי ישיבת תו"ת באטוואצק.

אחרי סגירת הגבולות

גם בחודש אדר ראשון, ועד לנסיעת רבינו מריגא לנ.י. המשיך רבינו לעודד ולתמוך בבריחת התלמידים מעיירות פולין לווילנא. וכך כתב אל אחד התלמידים, בג' אדר ראשון (ח"ה אגרת א'קנג):

יעזר השי"ת להתלמידים הנזכרים במכתבו שיבואו בקרוב אל הישיבה ויצליחו בלימוד ובעבודה. וצריכים לזרזם שימהרו לבא. ומהראוי שכל אחד מהתלמידים יכתוב לחבירו לעוררם ולזרזם שיבואו, ואיש את רעהו יעזרו לחפש ולמצא את אלו שאין ידוע מקומם, ולדבר על לב אלו הנמנעים לבא מפני סיבות שונות, שיחוסו על נפשם ויעמדו נגד כל המניעות ועיכובים ויבואו אל הישיבה. וצריכים לזרז גם אותם שלמדו בהכתות ובישיבות קטנות, כמו בחעלם ושארי מקומות שיבואו לתומכי תמימים, וכן להתלמידים דתומכי תמימים שבלאדז. ובבקשה להודיעני מכל הידיעות שיקבלו בנידון זה.

אלא שבאותה שעה נסגר הגבול שבין פולין הרוסית לבין ליטא. בי' אד"ש כתב על כך התלמיד ה"ר מנחם זאב גרינגלאס לרבינו:

קבלתי מכתבים מאחיי התלמידים התמימים שי' מר יחזקאל שפיורוואך מקאמבין, המודיע שיש לו מניעות גדולות לבוא הנה. וגם מבקש לעורר רחמים רבים עבורו יחזקאל בן רחל.

מר יצחק שטולמאן מביכאווע גם מבקש לעורר רחמים רבים ממקור הרחמים והחסדים האמיתיים עבורו.

את פרטי הדברים כתבו התלמידים מווילנא אל רבינו בי"ט תמוז, במכתב מוסווה [המועתק בזה, בתוספת פיענוח בין חצאי רבוע]:

קודם חגה"ש עשינו חוזה עם שני סוחרים [שעוזרים לתלמידים להבריח את הגבול מפולין הרוסית לווילנא], א' מהם הי' סוחר טוב מאד, אבל מפני שבאלו הימים נתהווה הרעש כו' [כיבוש ליטא על ידי הרוסים], על כן לא רצה להביא הסחורה, באמרו שכמה סוחרים באים חזרה בלי סחורה מחמת שהמוכרים אינם רוצים למכור, כי איזה תועלת יהי' מזה, שהלא סוף סוף הסחורה תישאר בידי בעלים הראשונים [שהרי גם ווילנא, כמו פולין, הם תחת שלטון רוסיה].

והשני הלך והביא פתקא מהמוכר שלנו [התלמיד שהי' מיועד לבוא מפולין לווילנא] שאין רוצה למכור [להבריח את הגבול לווילנא] מטעם הנ"ל. תלמידים אחדים [בווילנא] הכירו את הכתב שהוא מאחד המוכרים שלנו, ושלחנו להם מברקה אם בדעתם עוד למכור הסחורה אם לאו, אבל תשובה לא השגנו. כפי הנראה לא הגיעה לידם המברקה. ע"כ כבר היינו נמנעים מלהשתדל בזה.

אבל זה כשני שבועות שקבלנו מכתב גלוי מהתלמיד שלמה משה אייזנברג, אשר התלמיד שמואל ארביס ואברהם ראיעווסקי יושבים בפענסיאנאט [במלון, כלומר במאסר], ואח"כ קבלנו ידיעה שגם שרגא מלאדז יושב בפענסיאנאט. גם מהתלמיד ישראל ראצער רצו לבקש בפענסיאנאט (הוא הי' אז אצל הרב שיינין [בדאקשיץ]), ונסע משם לר' משה הכהן געלערשטיין [חפשו אותו כדי לאסרו, וברח], ונמצא כהיום שם. כפי הנראה שם כהיום הנם במנוחה, אבל מאד מתיראים המה שלא ישלחום אל ארץ מולדת כ"ק רבותינו הק' זצוקללה"ה [לסיביר שברוסיה], כי את כל הפליטים שולחים שמה.

על כן כתבו שנראה טוב להשתדל עבורם [לעזור להם לברוח משם לווילנא]. ובהיות כי כהיום עוד קשה יותר מאז [שהמשטרה שומרת יותר על הגבולות], וגם המחיר הוא ביוקר גדול, על כן שאלנו את ה"ר יהודה עבער [שהי' באותה שעה בריגא]. ואחר הישוב שם עם אנ"ש נחלט אצלו להשתדל, והתחלנו שוב להשתדל בזה. אבל להיות כי קשה הדבר כהיום, והמחיר הוא ביוקר גדול, ואפשר כי מחמת השידוך שלנו עם אבי אברהם קוואשא [הכיבוש של ליטא על ידי רוסיה] יתבטלו ההגבלות לגמרי [שיהי' אפשר לנסוע בחפשיות בין פולין, בחלק הכבוש על ידי הרוסים, ובין ליטא הכבושה על ידי הרוסים], ועכ"פ יהא בנקל יותר, על כן הננו מוכרחים לחכות עדיין. השידוך [כיבוש ליטא] כבר בגמר, אבל מה יהי' עם ההגבלות עדיין אין ידוע.

הרב [יצחק] מאנדעלבאוים כותב בכל פעם ומבקש עוד עבורם [תמיכת התלמידים שנמצאים באיזור גלובאקא, היא פולין הכבושה על ידי הרוסים] ועבורו, ושלחנו להם אלף זוז. התלמידים הנמצאים אצל החסיד זילבערמאן [סלונים] לומדים כל היום הסוגיא דרפת בקר [חיים במחבוא מפחד מאסרים], ואת התלמיד משה בארינשטיין, אחי יוסף בארינשטיין, כבר רצו לשלוח שמה [לסיביר], רק בכה לפניהם והניחו אותו.
ועד עזרת אחים

זה עתה קודם שלחנו המכתבו קבלנו מכתב מא' תלמידינו הנמצאים במחוז מאנדילבוים [גלובאקא], ובו הוא כותב בפירוש: היות שזה ארבעה חדשים עשו [ממשל רוסיה] רשימה מאותם החפצים ליסע ללוריא או לביתם חזרה [לפולין, ולא לקבל אזרחות רוסיה], והבטיחו לאפשר להם נסיעה זאת, באופן שיוכלו לנסוע שמה בלי קישויים בדרך הישר. אחינו הנמצאים שם הרשימו עצמם וכעת תופשים את הנרשמים ומושיבים אותם בפנסיון [במאסר], ולזאת הוא כותב שהוא לומד כעת הסוגיא דרפת בקר [מתחבא מפחד מאסרים], וכפי הנראה שגם התלמיד שמואל ארביס ואברהם ראיעווסקי ושרגא ראצער סובלים מהענין הזה.

 רשימת התמימים: פרויקט מיוחד ב-COL
בואו לשחזר את פאזל "תומכי-תמימים" - רשימה 1
בואו לשחזר את פאזל "תומכי-תמימים" - רשימה 2
בואו לשחזר את פאזל "תומכי-תמימים" - רשימה 3
בואו לשחזר את פאזל "תומכי-תמימים" - רשימה 4
בואו לשחזר את פאזל "תומכי-תמימים" - רשימה 5
בואו לשחזר את פאזל "תומכי-תמימים" - רשימה 5
מרכיבים את "רשימת התמימים": זיהוי ראשוני לתמונה
התעלומה נפתרה: מה עומד מאחורי התמונה? - מיוחד
 סקירה מיוחדת: רבותינו נשיאנו ביקשו לערוך את הרשימה

תמונות המחזור של ה"תמימים" בווילנא ויפן, על רקע מחנה ריכוז (עיבוד: COL)
תמונות המחזור של ה"תמימים" בווילנא ויפן, על רקע מחנה ריכוז (עיבוד: COL)



| הסר תמונה


| הסר תמונה
הדפסה |
שלח לחבר:  שמך: אימייל הנמען:
תגובות
הוספת תגובה
כותרת:

תגובה:


1. תמונת התמימים על המרפסץ בשנחאי
(2011-02-24 21:10:42)
אולי הבחור העומד על יד רמ"ז גרינגלאס שורה שניה באמצע המרפסת קצת לשמאל, הוא אבי הרב משה רובין
2. לזהות התמונה בשאנחי
(2011-02-25 07:48:50)
התמונה בשאנגהי מאד לא ברור, אבל יכולים לזהות כמה אנשים,
בשורה ראשונה (משמאל לימין) הרביעי הרב אליהו משה ליס ז"ל, ולידו הרב קאטלארסקי ז"ל, ולידו הרב יוסף וויינבערג שי', ולידו הרב אריב ליב קרעמער ז"ל, ולידו הרב נאיר אשכנזי ז"ל, ולידו הרב יוסף מ. מ. טענענבוים ז"ל, ולידו הרב יצחק הכהן הענדל ז"ל, ולידו הרב יוסף הכהן ראדל ז"ל, ?, ולידו הרב יוסף בארענשטיין ז"ל.
ובשורה השניה (משמאל לימין) השלישי ר' פנחס בלאט שי' ?, מאחוריו של הרב אשכנזי (ליד הרב ז. גרינגלאס ז"ל) הרב אברהם יצחק שי' גארפינקל, ולידו ר' משה פעדער שי' ?, בסוף השורה השני לימין הרב שמואל דוד רייטשיק ז"ל ?.
3. בשנחאי
(2011-02-25 09:53:48)
עומד בשורה שניה ראשון לימין (בקובע לבן) הרב אברהם צבי לנדא
4. Picture Shnghai
(2011-02-26 02:14:15)
3rd from left R' Moshe eli' G
gerlitzky
5. התמונה בווילנא
(2011-02-27 07:33:52)
הראשון מצד שמאל בשורה השניה, הרב יוסף הכהן ראדאל ז"ל ממונטריאל
6. תמונה שנחאי
(2011-02-27 18:53:49)
הראשון משמאל למעלה הוא הרה"ח התמים הרב ר' מרדכי לוריא ע"ה
7. #3 not correct
(2011-02-28 08:52:12)
#3 is not correct


© 2018 COL תקשורת - כל הזכויות שמורות אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואמיתותן