קבע כעמוד הבית
|
הוספה למועדפים
|
פרסם אצלנו
|
צור קשר
|







הכר את הגר ● בעין משפט
(יום שלישי, כ''ד אלול תשע''ח)
'בית המדרש להוראה ומשפט' בראשות הרה"ג מאיר אהרון מגיש לגולשי COL טור שבועי הלכתי על-פי פסקי רבותינו נשיאנו ● רבים מהשלוחים ואנ"ש מתבקשים לעיתים קרובות לארח בביתם בשבת או בחגים צעירים או צעירות המתעתדים להתגייר, על מנת שיוכלו לחוות באופן בלתי אמצעי את אורח החיים היהודי. האמנם יש בסיוע זה מצווה או ההיפך? האם יש להשתדל לסייע להם להיכנס תחת כנפי השכינה, או שעלינו להתחמק מ'קירוב' בסגנון זה? ● מגיש הרה"ג יהודה-לייב נחמנסון דיין ומו"צ ב'בית מדרש להוראה ומשפט' ברחובות ● למאמרים נוספים ושאלות הלכתיות אתר הלכ"ההכר את הגר


הרב יהודה-לייב נחמנסון
הכר את הגר



שאלה:

א. רבים מהשלוחים ואנ"ש מתבקשים לעיתים קרובות לארח בביתם בשבת צעירים או צעירות המתעתדים להתגייר, על מנת שיוכלו לחוות באופן בלתי אמצעי את אורח החיים היהודי, דבר זה יהיה מצוי מאד בתקופת החגים הבאים עלינו לטובה. האמנם יש בסיוע זה מצווה או ההיפך? האם יש להשתדל לסייע להם להיכנס תחת כנפי השכינה, או שעלינו להתחמק מ'קירוב' בסגנון זה? באלו פרטים יש להתמקד בבואנו לחקור – לפני או במהלך ביקורים שכאלו – את רצינות כוונותיהם של אורחים אלו, בכדי שנהיה מהמסייעים לדבר מצווה ולא לענין אחר חס ושלום?

ב. כיצד יש לנהוג כשמגיע אלינו ידיד שעדיין אינו שומר תורה ומצוות ומספר שבנו מצא נערה נכרית ומתכנן להתחתן עימה (ר"ל), מה עלינו לומר לו?

תשובה:

א. מועמדים-לגיור ייחשבו רק אלו אשר: (א) אינם מרוצים מעצמם כגויים, (ב) איבדו עניין בחייהם כנכרים, (ג) מתעניינים בדת ישראל, (ד) הגיעו להכרה באמיתות היהדות, (ה) שאיפתם להיות יהודים חזקה מכל רצון אחר. כל עוד הם אינם עומדים בכל הקריטריונים האלה – אין לסייע להם לעבור תהליך גיור כלשהו.

ב. יש להבהיר לאותו בחור המעוניין "לגייר" לעצמו נוכרייה, כי מלבד האיסור לגייר לכתחילה לשם נישואין, גם אם הגויה תצליח להערים על בית הדין ולעבור תהליך גיור – כיון שהבחור בעצמו עדיין אינו שומר תורה ומצוות, ברור לכולם שאף הנוכרית לא תשמור תורה ומצוות לאחר טקס הגיור, ואם כן הטקס שעברה אינו תקף כלל, וממילא אף הנישואין שיבואו בעקבותיו יהיו חסרי כל משמעות וחבל שיגרום לה ולילדיה עוגמת נפש בעתיד.

מקורות:

א. גישת הרבי: אין להתעסק בגיורים



את יחסו הכללי של הרבי להתעסקות בגיור נכרים, נוכל ללמוד מתשובתו לשאלה שנשאל על ידי סטודנטים ביחידות[1]: "מהי דעת החסידות על עניין הגירות"? תשובת הרבי הייתה: דעת החסידות היא כדעת היהדות בכלל, אשר מעולם לא התלהבו בני ישראל ההולכים בדרך התורה מגיורם של אינם יהודים, ובפרט בפרסום. יהודי צריך להיות יהודי טוב, וגוי – להבדיל – צריך להיות גוי טוב. "יש לנו די והותר מלאכה לדאוג לכך שיהודים יהיו יהודים טובים, דהיינו, לשפר את מצבם הרוחני של אלו שהם כבר יהודים", סיים הרבי.

הווה אומר, הלבביות המורגלת בחב"ד כלפי המתקרבים לדת, נכונה ורצויה אך ורק כאשר מדובר בבני עמנו; לעומת זאת כלפי נכרים הבאים להתייהד – היחס צריך להיות שונה.

גם הנחיות הרבי לשלוחי הקודש היו ברוח זו. אחד השלוחים[2] בקליפורניה מספר: בתקופה הראשונה לשליחותי, הופנה אלי סטודנט שרצה להתגייר. יחד עם שני שלוחים אחרים[3] טילפנתי אל המזכיר הרחמ"א חדקוב ע"ה, לשאול האם וכיצד לסייע לו. תוך כדי שיחתי עם המזכיר, שמעתי לפתע את קולו של הרבי עולה על הקו, ואומר בזו הלשון: "איך דערלאז ניט קיין גירות אין ליובאוויטש" [=אינני מאשר התעסקות בגיורים בליובאוויטש], וכאן מנה כמה מרבני ועסקני אנ"ש, וסיים: "מ'זאל עם אפשיקן קיין וויליאמסבורג אדער צו אנדערע וואס פארנעמן זיך מיט דעם" [=יש להפנות את הסטודנט לויליאמסבורג או למקומות אחרים שמתעסקים בכך].

בהתוועדות י"א ניסן תשמ"ה[4] הסביר הרבי ש'מבצע שבע מצוות בני נוח' אינו כולל התעסקות בגיורים, ואדרבה, כאשר נכרי מביע את רצונו להתגייר, צריכים לדבר על לבו שיימנע מכך.

ניתן לסכם ולומר: חב"ד היא אומנם "עם כל הלב לכל אחד", אבל לכל אחד לפני עניינו ומהותו – ליהודי משתדלים להראות את המאור שבתורה ולעודדו לקיים תרי"ג מצוות, ואילו לנכרי מסבירים ומשכנעים אודות קיום שבע מצוות בני נוח שנצטווה בהם, אבל מגיור – משתדלים להניא אותו[5].

ב. בדיקת כנות המתגייר

למרות שבהתאם להנחיות האמורות, אין תפקידנו להתעסק בגיורים, פעמים רבות בתור אנשי-מפתח וראשי קהילות או אפילו כאנשים פרטיים, אנו פוגשים הורים מודאגים המספרים לנו אודות בנם יקירם שמצא לו איזו נוכרייה, או שבתם נתנה עיניה בגבר נכרי ומעוניינים לגיירם ולהינשא להם.

תחילה יש להבהיר להם, שעל פי הלכה[6] אין מגיירים גוי למטרת נישואין, ואף אם 'יצליחו' להסתיר את כוונותיהם האמתיות מהדיינים המגיירים – הגיור יהיה חסר-תוקף, וכאשר מדובר בנוכרייה – הנכדים ממנה יהיו גויים (שרק חושבים עצמם ליהודים[7]).

מלבד זאת, יש להסביר להם את מה שכתבו הפוסקים[8] (וגם מובן בהיגיון הפשוט), שכאשר בן הזוג היהודי עדיין איננו שומר תורה ומצוות, "לא מסתבר שהנכרי והנכרית שמתגיירין בשבילם ישמרו דיני התורה יותר מהם", וממילא "אנן סהדי שאין מקבלין המצות בודאי". כלומר, הצהרתו של בן הזוג הנכרי כי מקבל עליו לשמור את כל המצוות, הינה נטולת כל משמעות, כיון שברור לכולם שלא יהיה 'צדיק' יותר מבן-זוגו היהודי. משום כך, אין לסייע לו לעבור תהליך גיור ולשקר בהצהרתו אודות 'קבלת מצוות'[9].

באחת משיחותיו חידש הרבי שכאשר מסייעים לגוי לעבור תהליך 'גיור' שאיננו נכון על פי הלכה, גורמים בכך נזק אף לו ולזרעו ולזרע זרעו עד סוף כל הדורות, שכן "כל משך ימי חייהם יחיו בשקר תמידי, בחשבם שנעשו יהודים על ידי 'צרמוניה' שהכל יודעים שאין בה כל תוכן"[10]

לעיתים פונים אלינו מכוני-גיור שונים בבקשה לארח בשבת צעירים או צעירות המועמדים לגיור, על מנת שניתן את חוות דעתנו אודות רצינות כוונתם –



ובכן, באחת מאגרותיו[11] כותב הרבי כמה כללי-יסוד שעימם נוכל לקבל פרספקטיבה נכונה על רצינות כוונותיו של המועמד לגיור. וזו לשון קדשו:

"אין להעלות על הדעת שאישה שהצליחה והייתה מרוצה בתור גויה ולא התעניינה בדת ישראל תאבד ענין באמת בחייה אלה, ופתאום תכיר באמונה שלימה שהדת היהודית היא הדת האמיתית, ותרצה להיות יהודייה יותר מכל דבר אחר ותקבל על עצמה בכנות לקיים את כל המצוות".

מדברי הרבי הקצרים הללו עולים חמישה כללים ברורים לקבלת אינדיקציה על כנות המתגייר:



א.      אדם שאינו מרוצה מעצמו בתור גוי.



ב.      איבד עניין בחייו כנכרי.



ג.       מתעניין בדת ישראל (לא בבת ישראל...).



ד.      הגיע להכרה שהאמונה האמיתית נמצאת בדת היהודית דווקא.



ה.     שאיפתו להיות יהודי עוצמתית וחזקה "יותר מכל דבר אחר".



 



מועמד לגיור שלא מתקיימים בו תנאים אלה, קובע הרבי כי אין להעלות על הדעת כלל שכוונתו כנה ואמיתית. ומובן מאליו שאסור לסייע לו.

במצב הנוכחי הקיים בארץ ישראל, לצערנו, אשר אלפים מתגיירים בסרט-נע מתוך מטרה ברורה להתערות בחברה הישראלית (אך כלל וכלל לא בדת ישראל) – חשוב לציין שרובם המוחלט של מועמדי-גיור אלו אינם עומדים אפילו באחד מהקריטריונים שהציב הרבי כהוכחה לרצינות הגירות, ובוודאי שאינם מקבלים על עצמם מצוות כדבעי[12].

על כן, כשמבקשים מאיתנו לארח מועמדים לגיור בשבת וכדומה, יש לברר היטב את כל הנ"ל, ואם הבירור אינו מניב תשובות ברורות, נראה שאפשר להסכים לארחם רק לשבת אחת, אשר במהלכה נוכל לתהות על קנקנם ולבדוק, בקווים כלליים, האם הם עומדים בכללים האמורים, ובאם לאו – יש להתחמק מלעזור להם, בכדי שלא לסייע לדבר של היפך המצוה.













[1] ח' אדר תש"כ, תורת מנחם חכ"ז עמ' 400.





[2] ר"א לויטינסקי מקליפורניה, שסיפר זאת לרמ"מ ליפסקר.





[3] הרב סטילמן והרב קונין.





[4] תורת מנחם תשמ"ה ח"ג ע' 1711.





[5] תורת מנחם תשמ"ז ח"ג עמ' 67.





[6] יו"ד סי' רסח ס"א ואילך.





[7] ובלשונו של הרבי במכתב דלהלן: "אדם יכול להטעות רב או בית דין ולהצהיר שהוא מוכן לקבל את כל המצוות, אבל הוא אינו יכול להטעות את הבורא שהוא זה שמכניס את הנשמה".





[8] שו"ת אגרות משה, יו"ד ח"ג סי' קו אות א. ראה שו"ת הר צבי, יו"ד סי' רכב. פסקי דין ירושלים, ח"ז עמ' תלו ואילך.





[9] תורת מנחם תשמ"ה, שם.





[10] תורת מנחם תשמ"ה, שם.





[11] אגרת משנת תשד"מ, נדפס בשבועון כפר חב"ד, תצוה תשע"ז, מתוך ארכיונו של הרב ניסן מינדל.





[12] ראה ספר מעשה איש, ח"ג עמ' קג, אשר כתשעים אחוז מהמתגיירים ברבנות לא קיבלו עליהם עול תורה ומצוות כדבעי והם גויים גמורים. בשו"ת ישא יוסף, אפרתי, ח"ד עמ' ט הביא בשם הגריש"א שאפשר להשתמש ב'גרים' אלה כ'גוי של שבת' וכגוי 'מהודר' למכירת החמץ.


צילום רקע, אילוסטרציה: מנדי הכטמן, COL
צילום רקע, אילוסטרציה: מנדי הכטמן, COL

הדפסה |
שלח לחבר:  שמך: אימייל הנמען:
תגובות
הוספת תגובה
כותרת:

תגובה:


אין כרגע תגובות לכתבה זו


© 2018 COL תקשורת - כל הזכויות שמורות אין המערכת אחראית לתוכן המודעות ואמיתותן